Cover image of Streetwise Hebrew

Streetwise Hebrew

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

Popular episodes

All episodes

The best episodes ranked using user listens.

Podcast cover

EXTRA: Guy and Gadi on "becoming Israeli"

It's been exactly a year since we had Gadi (Grego) in the TLV1 studio for a short conversation. He's made aliyah since then. We wanted to check in with Gadi to see how he's doing and to get some Hebrew speaking tips from him. Last year's interview: http://tlv1.fm/streetwise-hebrew/2014/09/02/how-a-peruvian-interpreter-goes-about-learning-hebrew-streetwise-hebrew


5 Sep 2015

Rank #1

Podcast cover

#282 7 Tips That Will Improve Your Spoken Hebrew

Many podcast listeners have written to ask, “How can I improve my Hebrew?” Some live in Israel. Others, abroad. But each has their individual linguistic needs on which they need to focus. So on this episode, Guy provides 7 tips that will help anyone, from those highly proficient to those just getting started, improve their spoken Hebrew. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode Tip #1: Watch KAN TV on youtube Clip 1 Clip 2 Kan News Bo’u le’echol Iti (Kan TV) Tip #2: Listen to songs in Hebrew Ruchama Raz - Halomot Shmurim (lyrics) Tip #3: Listen to the international news in your language, then switch to the news in Hebrew Prince Harry & Meghan Markle (KAN TV) .היום חגגו שערי הצהובונים, את האש חטפה בעיקר מייגן, מי שנתפסת כמי שהפרידה בין הנסיך למשפחתו Tip #4: Find Hebrew content and material about something you absolutely love Met-al-metal Metal Music Podcast Compost & permaculture Training dogs Tip #5: Listen to the Hebrew version of our podcast, Streetwise Hebrew Plus Linso’a - Hebrew version Ashkara - Hebrew version Tip #6: Find someone to chat with on a regular basis, even if by Skype Tip #7: Try to read JPost's IVRIT Check out IVRIT, the Jerusalem Post magazine in simple Hebrew


14 Jan 2020

Rank #2

Similar Podcasts

Podcast cover

#186 Hit the Road

Everybody is going somewhere for the high holidays here in Israel! This is a good opportunity to talk about trips, passengers, driving, and other key Hebrew words. Bonus: How do you help someone park in a tight parking spot? Looking to support the show? Learn how on Patreon. New Words and Expressions: Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו Sa li me-ha-einayim – Get away from my face (“drive away from my eyes”) – סע לי מהעיניים Linso’a – To travel by a vehicle – לנסוע Ani rotse lalechet la-ta’arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו Nesi’a – Journey, trip – נסיעה Yesh anashim she-tamid be-nesi’ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות Playlist and Clips: Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics) Israeli Railways Vardina Cohen – Nosa’at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics) Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics) Micha Shitrit – Tveria (lyrics) Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.


26 Sep 2017

Rank #3

Podcast cover

סטריטווייז היברו פלוס: בואו לא ניסחף

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך Lavo? – Should I come? – ?לבוא Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה Playlist: Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.


5 Sep 2017

Rank #4

Most Popular Podcasts

Podcast cover

#53 Streetwise texting: The Hebrew booty call

What’s happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters? Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,’ whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples. And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am? Words and expressions discussed: Er, era – עֵר, עֵרָהDabri iti – דַּבְּרִי אִיתִיHit’orart, Lehitorer – הִתְעוֹרַרְתְ, לְהִתְעוֹרֵרTachzeri elay / tachzor elai – תַּחְזְרִי אֵלַיי, תַּחְזוֹר אֵלַייLachzor, lachshov – לַחְזוֹר, לַחְשוֹבTachshov-tachshevi, tachzor-tachzeri – תַּחְשוֹב-תַּחְשְבִי, תַּחְזוֹר-תַּחְזְרִיHalo? – ?הָלוֹYachas, Yechasim – יָחָס, יְחָסִיםKara mashehu – קָרָה מַשֶהוּLikrot – לִקְרוֹתEifo at? – אֵיפֹה אַת?Be-shiur – בְּשִיעוּרBi-fgisha – בִּפְגִישָהBa-byit – בַּבַּיִתBe-nsi’a – בִּנְסִיעָהTechef – תֵּיכֵףMi ze – מִי זֶהMitkasher me-chasum – מִתְקַשֵּר מֵחָסוּםTafsiki lesanen – תַּפְסִיקִי לְסֵנֵּןMa nish – מַה נִיש?Daber elay – דַּבֵּר אֵלַייLo chashuv – לֹא חָשׁוּבIzvi – עִזְבִיSmiley boche – סְמַיילִי בּוֹכֶהSmiley korets – סְמַיילִי קוֹרֵץSmiley tsochek – סְמַיילִי צוֹחֵקCh ch ch – חחח Music: Smiley - Matzav Ha-uma Tv Show, Reshet, TV2 (Israel) - from min. 01:20Lyrics: Shachar Segal & Lior SchleienMusic: Daniel SalomonSinging: Daniel Salomon & Roni Alter


23 Sep 2014

Rank #5

Podcast cover

#100 Celebrating 100 episodes by saying Toda

This is our 100th podcast episode, and it’s time to say, "toda raba," thanks so much for your support. This is a good opportunity to learn how to thank someone profusely and cynically in Hebrew. New words & expressions: Toda al ha-osher – Thanks for the happiness – תודה על האושר Toda la-el – Thank god – תודה לאל Toda le-X al Y – Thank someone for something – תודה למישהו על משהו Be’emet toda raba – Thank you so much – באמת תודה רבה Toda raba be’emet/ toda raba lecha be’emet – Thanks for nothing – תודה רבה (לך) באמת Mamash/Hamon/Ma-ze toda – Thank you so much – ממש/המון/מה-זה תודה Rav todot – Much obliged – רב תודות Be-toda – With thanks – בתודה (Be)toda me-rosh – Thanks in advance – ב)תודה מראש) Asir toda – Grateful – אסיר תודה Mode Ani – I thank – מודה אני Ein anachnu maspikim lehodot lecha – We cannot thank you enough – אין אנחנו מספיקים להודות לך Hakol nachon, ani mode ba-ashma – Everything is true, I plead guilty – הכל נכון, אני מודה באשמה Lehodot be-mashehu – To admit to doing something – להודות במשהו Ani ma-ze mode lach – I really thank you – אני מה-זה מודה לך Ratsiti lehagid toda – I wanted to say thanks – רציתי להגיד תודה Ratsiti lehodot lachem – I wanted to thank you guys – רציתי להודות לכם Ma omrim? “Toda” – What do we say? “Thank you” – מה אומרים? "תודה" Hodot le – Thanks to – הודות ל- Guy’s parting monologue: בשבוע שעבר חווינו פה סופת חול ואבק ברמות לא מוכרות. זה הגיע עם חום ולחות, והיה ממש קשה לנשום. הסתגרנו בבתים עם המזגנים. מדי פעם יצאתי עם כרמלה הכלבה לטיולים קצרים, אבל גם היא, עם הפרווה שלה, לא נהנתה מהם במיוחד. אנחנו אמנם במזרח התיכון ורגילים למזג אוויר חם, אבל זו אחת מסופות האבק הכי קשות שהיו פה אי פעם. עכשיו, לאט לאט, משתפרת איכות האוויר Playlist and clips: Yishai Levy – Toda (Lyrics)Yoni Rechter – Even min Ha-lev (Lyrics)Boaz Ma’uda – Asir Toda (Lyrics)Omer Adam – Mode Ani (Lyrics)Yonatan Razel – Ilu Pinu (Lyrics)Eviatar Banai – Tipa shel Or (Lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.


15 Sep 2015

Rank #6

Podcast cover

#105 Pagash-nifgash: Close encounters of the Hebrew kind

Even advanced learners have difficulties with the pagash-nifgash verb forms, both meaning 'he met.' Host Guy Sharett explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them time and again. New words & expressions: Lo taaminu et mi pagashti – You won't believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר Nifgashnu – We met – נפגשנו Lo pogeshet anashim – (You're) not meeting people – לא פוגשת אנשים Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן? Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba'ot? – So how is it that at the end we all encounter the same expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם Lehafgish – To bring people together – להפגיש Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי Pegesh – Gathering – פגש Likbo'a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew. Playlist and clips: Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics)Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics)Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics)MK Tzipi Livni meeting MK Shelly YachimovichBeit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics)Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics)Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) - from a poem by Rachel Bluwstein, "The Mother of Hebrew Poetry."


3 Nov 2015

Rank #7

Podcast cover

#189 A Bundle of 'Enjoy'

You’ll hear it all the time — when you’re handed a music show ticket, getting the menu, or receiving your shopping bag from the cashier: ‘tehenu’ means ‘enjoy.’ Today Guy explains how to use this word and teaches us more words from the same root. Bonus: this root exists also in Arabic, so we can learn some greetings to use with Arabic speakers as well! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Tehene me-ha-hayim shelcha – Enjoy your life – תהנה מהחיים שלך Tehene, teheni, tehenu – Enjoy (m., f., pl.) – תהנה, תהני, תהנו Tehene, ze ma she-nish’ar – Enjoy, that is all that remains – תהנה, זה מה שנשאר Teheni! – Enjoy! (f.) – תהני Va-yomer Adonai, tehenu, taasu haim, tochlu eize Roquefort tov – And God said, enjoy, have fun, eat a good Roquefort cheese – ויאמר אדוניי, תהנו, תעשו חיים, תאכלו איזה רוקפור טוב Hana’ah, Hana’ot – Enjoyment/s – הנאה, הנאות Ein kmo ha-hana’ot ha-pshutot shel ha-haim – There’s nothing like the simple enjoyments of life – אין כמו ההנאות הפשוטות של החיים Lehenot + mi – To enjoy -להנות מ- La-hana’atchem – For your enjoyment – להנאתכם Neheneiti nora – I really enjoyed myself – נהניתי נורא Mamash/ma-ze neheneti – I really enjoyed myself – ממש/מה-זה נהניתי Tahanina (Arabic) – Congratulations – تهانينا Bil-hana wa-l-shifa (Arabic) – Bon appetit – بالهنا والشفا Playlist: Carolina – Mul Ha-yam (lyrics) Avraham Tal – Festival Malchut Ha-hermon (lyrics) Yoni Bloch – Ahrayut (lyrics) Tom Yaar (Stand-up comedy) Ha-breira Ha-tiv’it – Yeladim Ze Simha (lyrics) Bamba Snack commercial Kaveret – Nechmad (lyrics) Kol Ha-musika Yetsi’at Herum – Neheneti Nora (lyrics) Rami Muhammad – Tahanina (Arabic: Congratulations) Arabic lesson by Maha Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.


17 Oct 2017

Rank #8

Podcast cover

#57 I’m Fed Up With Hebrew… ‘Staaam’!

The word סתם can mean many things in Hebrew: ‘for no particular reason,’ ‘just kidding,’ and it also has many more linguistic uses. Today we’ll learn the most common uses of סתם by ‘enlightened’ Israelis, and hear an advert where Rivka from Jerusalem calls China to ask how long she should boil her rice. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Stam – Just like that, for no particular reason – סתם “Stam, hiyuch le-lo siba” – Just like that, a smile for no obvious reason – סתם, חיוך ללא סיבה “Stam ki ba li ledaber” – Just cause I feel like talking – סתם כי בא לי לדבר “Ani kan, ata sham, stam shney anashim” – I am here, you’re there, just two strangers – אני כאן, אתה שם, סתם שני אנשים “Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim” – A month from today we’ll be as good as new – חודש מהיום נהיה כמו חדשים  “Ani kan, ata sham, stam shney anashim” – I am here, you’re there, just two strangers – אני כאן, אתה שם, סתם שני אנשים “Stam, ratsiti lomar lach shoov” – For no reason, I wanted to tell you again – סתם, רציתי לומר לך שוב “Stam, ba li” – Just like that, I felt like it – סתם, בא לי “Stam masehu katan” – Just a small thing, nothing much – סתם משהו קטן At stam blondinit – You’re just another blond – את סתם בלונדינית ”Stam, ze lo nachon, anachnu lo bamizrach hatichon” – Just kidding, it’s not true, we are not in the Middle East – סתם, זה לא נכון, אנחנו לא במזרח התיכון Staaam – Just kidding – סתאאאאם Stam yatsati me-ha-baiyt – I left home in vain – סתם יצאתי מהבית “Achshav hakol nire nora stami” – Now everything seems so meaningless – עכשיו הכל נראה נורא סתמי ”Mi-kulam kibalti tshuva shlilit o kol miney tshuvot stamiyot” – I got a negative answer or vague answers from everybody – מכולם קיבלתי תשובה שלילית או כל מיני תשובות סתמיות Stamiyoot – Vagueness, randomness – סתמיות Be-stamiyoot – Without a clear intention – בסתמיות Hu amar et ze be-stamiyoot – He said it without a clear intention – הוא אמר את זה בסתמיות Stam echad – Just another guy – סתם אחד Lo stam echad – That’s a special person – לא סתם אחד Ze lo kara stam – It didn’t happen just like that, it happened for a reason – זה לא קרה סתם Min ha-stam – Probably – מן הסתם Playlist and Clips: Achinoam Nini – Ha-hayim Yafim (lyrics) Stam Ki Ba Li Ledaber – Commercial Roni Dalumi – Stam Shnei Anashim (lyrics) Liran Aviv – Stam (lyrics) Lior Farhi – Stam Blondinit (lyrics) Teapacks – Stam (lyrics) Dudu Aharon – Kshe-tachzeri (lyrics) Tshuvot Stamiyot – Channel 2


21 Oct 2014

Rank #9

Podcast cover

#97 "Amud": A pole of good standing

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Host Guy Sharett teaches us the important words in this shorseh ("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery. New words & expressions: Hu amad – He stood – עמד La’amod – To stand – לעמוד Ha-kol omed ba-makom – Everything stands still – הכל עומד במקום Hu omed – He is standing – הוא עומד Omedet, omdim, omdot – עומדת, עומדים, עומדות Hu omed lalechet – He’s about to go – הוא עומד ללכת Omed + infinitive – About to – עומד +שם פועל Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל Aval ba-sof hi lo nas’aa – But she didn’t go at the end – אבל בסוף היא לא נסעה Ani rotse lada’at eifo ani omed ba-avoda – I want to know my standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה Omed lo – He’s got an erection – עומד לו Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this – הלב שלי לא עומד בזה יותר Omed be- – To withstand – -עומד ב Ani lo omed be-ze – I can’t stand it, I can’t cope with it – אני לא עומד בזה Amida – Standing – עמידה Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה Hayiti ne’emad lo pa’am um-chake la – I would stand waiting for her, not once – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה Ne’emad - To stand up; to stop; to stand still – נעמד Hu ne’emad leyadi – He stood up next to me – הוא נעמד לידי Le’amed – To do the page layout – לעמד Bo’u nir’e eich efshar le’amed be-ezrat ha Word et ha-daf – Let’s see how we can do the page layout with the help of the Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף Amud – Page of a book – עמוד Amud chashmal – An electricity pole – עמוד חשמל He’emid – Positioned, placed something somewhere – העמיד Ata batu’ach she-ata rotse le-haamid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the cupboard here? – ?אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה Leha’amid le- - To place upright (in all possible meanings) – להעמיד Ma’amid panim – Pretending – מעמיד פנים Ata ma’amid oti be-matsav lo na’im – You’re putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים Leha’amid mishehu ba-makom – To put someone in his place – להעמיד מישהו במקום Hu’amad – Was placed - הועמד Hu hu’amad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום Ha-shulchan hu’amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר Lehatsig et ha-mu’amadim – To introduce the candidates – להציג את המועמדים Mu’amad, mu’amedet, mu’amadim, mu’amadot – Candidate/s – מועמד, מועמדת, מועמדים, מועמדות Emda – Position; work station – עמדה Mahi emdatcha legabei – What’s your position about? – ?מהי עמדתך לגבי Emdat mafte’ach – Key position – עמדת מפתח Guy’s parting monologue: .אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים. Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried. יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home. .אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד. But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa’s brother, my great grandpa, and that was nice. .בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן For me, it’s so not so much of a place of death; it’s a tour that celebrates these people’s life, people who really influenced everything which happened here. Playlist and clips:Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (Lyrics)Ma’or Daniel – Lo Mevateret (Lyrics)Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (Lyrics)Clip: Imud ha-daf be-Word (page layout in Word)Arik Sinai - Ma'amid Panim (Lyrics)Clip: TV1 Police Chief report


25 Aug 2015

Rank #10

Podcast cover

#91 Mistakes that make Israelis cringe

How come some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more grating to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs! New words & expressions: Kshe – When – כש Ka’asher – When (archaic) – כאשר Kshe-bati ha-bayita matsati et ha-maftechot – When I came home I found the keys – כשבאתי הביתה מצאתי את המפתחות Kshe-halev boche – When the heart is crying – כשהלב בוכה Ima sheli – My mom – אמא שלי Lirot et ha’or –  To see the light – לראות את האור Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח Hayiti rotse lihyot melech shelach – I wish I’d be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Hayiti rotsa, hayiti rotse – I would like – הייתי רוצה Ani rotsa cappuccino (be-vakasha) – (אני רוצה קפוצ'ינו (בבקשה Efshar kise – Could I please have a chair? – ?אפשר כסא Efshar ledaber im… – May I speak to… – ...אפשר לדבר עם Efshar yoter le’at? – Could you go slower? – ?אפשר יותר לאט Me-ayin – Where from (archaic) – מאין Me-efo – From where – מאיפה Be-bayit – In a house – בבית Ba-bayit – In the house – בבית Le-bayit – To a house – לבית La-bayit – To the house – לבית Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend’s place – אני הולך לבית של חבר Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal’s house – אני הולך לבית של אייל Ani nose’a le-hofesh (not ‘la-hofesh’) – I am going on holiday – אני נוסע לחופש Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Hatzilim – Eggplants – חצילים Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים (But you’ll hear "hamesh hatsilim," which is a mistake) Hamisha Asar kilometer – 15 km – חמישה עשר קילומטר (But most Israelis say "hamesh-esre kilometer," which is a mistake) Hu lomed – He studies – הוא לומד Kelev – Dog – כלב Bokker – Morning – בוקר Yomuledet – Birthday – יומולדת Playlist and clips used: Sarit Haddad – Kshe’halev Boche (Lyrics) Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics) Efrat Gosh – Lir’ot Et Ha-Or (Lyrics) Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics) Har’el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics) Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics) Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics) Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)


14 Jul 2015

Rank #11

Podcast cover

#65 Don’t You Worry ‘Bout a Thing!

When an Israeli tells you “al tid’ag,” or “don’t worry,” that’s when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying – or making sure people don’t – and what else this root, דאג, has up its sleeve. New Words and Expressions: Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agu – אַל תִּדְאָגִי, אַל תִּדְאָג, אַל תִּדְאֲגוּ Tilmad – תִּלְמָד Al tid’agi li ima – אַל תִּדְאָגִי לי אִמָּא Al tid’agu li aba – אַל תִּדְאֲגוּ לִי אַבָּא Tilmedu – תִּלְמְדוּ Ein lach ma lid’og – אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג Mishehu do’eg li sham le-mala – מִישֶהוּ דּוֹאֵג לִי שָׁם לְמַעֲלָה Mi doeg le-birot – מִי דּוֹאֵג לְבִּירוֹת De’aga – דְּאָגָה Al de’aga –  אַל דְּאָגָה Ze seker mad’ig – זֶה סֶקֶר מַדְאִיג Ani lo mud’ag me-ha-falastinim, ani mud’ag me-ha-israelim – אֲנִי לֹא מוּדְאָג מֵהַפָלָסְטִינִים, אֲנִי מוּדְאָג מֵהַיִּשְרְאֵלִים Al tihyi mud’eget – אַל תִּהְיִי מוּדְאֶגֶת Da’agan, da’aganit – דַּאֲגָן, דַאֲגָנִית Da’aganut yeter – דַּאֲגָנוּת יֶתֶר Playlist and Clips: Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing Aviv Geffen – Al tid’ag (Lyrics) Pablo Rozenberg – Al Tid’agi Li Ima (Lyrics) Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah (Lyrics) Ein lach ma lid’og – Uzi Fuchs (Lyrics) Mishehu – Yehudit Ravitz (Lyrics) Shelly Yachimovich – interview TV10 Amnon Dankner – interview TV2 Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim (Lyrics)


16 Dec 2014

Rank #12

Podcast cover

#161 Say what?!

How do we say "I told you so" in Hebrew? And "Who said?" or "You don't say!" In this episode, host Guy Sharett teaches these useful expressions and more for, well, talking about what people say. They all stem from the root 'amar,' meaning 'he said.' What say you, Guy? Words and expressions discussed: Amar – He said – אמר Amarta – You (m.) said – אמרתָ Amart – You (f.) said – אמרתְ Ma she-ne'emar – What was said – מה שנאמר Amart li etmol – You (f.) told me yesterday – אמרת לי אתמול She-halamt alai ba-laila – That you dreamt about me last night – שחלמת עליי בלילה Kshe'elohim amar – When god said – כשאלוהים אמר Ba-pa'am ha-rishona – In the first time – בפעם הראשונה Mi amar – Who said so? – ?מי אמר Hi amra li – She said to me – היא אמרה לי Az amarti lo – So I told him – אז אמרתי לו Hu amar li – He told me – הוא אמר לי Az ma hu amar – So what did he say? – ?אז מה הוא אמר Ve-ma at amart? – And what did you (f.) say? – ?ומה את אמרת Amarti lecha/lach – I told you so – אמרתי לך Ma amarnu? – What did we say? – ?מה אמרנו Amru lo – They told him – אמרו לו Omrim she-haya po same'ach lifnei she-noladeti – They say that happiness was here before I was born – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי Ma omrim? – What do you say? – ?מה אומרים Omrim she – They say that – ...אומרים ש Ma at omeret? Ma ata omer? – You don’t say? – ?מה את אומרת? מה אתה אומר Tamshich lahlom – Keep dreaming – תמשיך לחלום Zot omeret – It means – זאת אומרת Maztomeret (Ma zot omeret)? – What does it mean? – (?מזתומרת? (מה זאת אומרת Amur la'asot – Supposed to do – אמור לעשות Hu amur lehagi'a be-shmone – He is supposed to come at eight – הוא אמור להגיע בשמונה Music: Yehudit Ravit – Amarta (lyrics) Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach (lyrics) Matti Caspi – Kshe'elohim Amar Ba-pa'am Ha-rishona (lyrics) Monica Sex – Maka Afora (lyrics) Etti Ankri – Lech Titragel Ita (lyrics) David Broza – Yihye Tov (lyrics) Arik Einstein – Amru Lo (lyrics) Adriano Celentato – Azzuro Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Gazoz – Roni (lyrics) Shoshana Damari – Zot Omeret (lyrics) Ehud Banai – Starter (lyrics)


21 Mar 2017

Rank #13

Podcast cover

#181 You've Got a Friend in Me

‘Haver,’ the Hebrew word for ‘friend,’ has had quite an amazing comeback to modern Israeli lingo. How do we use it in this day and age and how do we differentiate between a platonic friend and a serious partner? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר Ze Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום? Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות Playlist: Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics) Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics) Agam Rodberg – Guy Pines Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.


15 Aug 2017

Rank #14

Podcast cover

#54 How YOU doin'?

Israelis love to indulge in the circular "how-are-you-how's-it-going-what’s-new" conversation chain, so it’s part of the verbal dance you need to know. Today Guy teaches us 11 ways, no less, of asking someone how they're doing. Let’s get on the dance floor! Words and expressions discussed: Ma hainyanim? (maina-nim) – ?מַה הָעִנְיָינִים Inyan – עִנְיָין Beseder – בְּסֶדֶר Az ma kore? – ?אָז מַה קוֹרֶה Ha-kol tov? – ?הַכֹּל טוֹב Ken achi – כֵּן אָחִי Az ma nishma? – ?אָז מַה נִשְׁמָע Az ma? – ?אָז מַה Maaa? – ?מַה Ma chadash – ?מַה חָדָשׁ Ein chadash – אֵין חָדָשׁ Ein kol chadash tachat ha-shemesh – אֵין כֹּל חָדָש תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ Ma chadash? – ?מָה חָדָשׁ Ein chadash, yesh chadash – אֵין חָדָשׁ, יש חָדָשׁ Ma shlomcha yakiri? – ?מַה שְׁלוֹמְךָ יָקִירִי Ma shlomech yakirati? – ?מַה שְׁלוֹמֵךְ יָקִירָתִי Ma itcha ahuv sheli? – ?מַה אִיתְךָ אָהוּב שֶׁלִי Eich holech? – ?אֵיךְ הוֹלֵךְ Playlist and clips: Educational TV show about ma nishma, interviews in Hebrew with Tomer Sharon, Margalit Tsan’ani and others Matti Capi & Boaz Sharabi - Shalom Aleychem (Lyrics) Matan Attias - Ein Chadash (See lyrics on YouTube) Sarit Chadad - Ma Shlomcha Yakiri (Lyrics) MOG - Ma holech gever? Ha-Dorbanim - Shuv Ha-Disko Kan (Lyrics)


30 Sep 2014

Rank #15

Podcast cover

#211 Quiet Please!

Imagine this… you’re riding on a bus in Tel Aviv. Next to you is someone talking on their cellphone much too loud. How should you ask them to “keep it down”? Today we’ll talk about those who talk too much and discuss the possible ways to ask them to stop, politely and impolitely. Click here for the all-Hebrew version of this episode New Words and Expressions: Shotkim – We are silent – שותקים Shatak – He was quiet – שתק Lishtok – To be quiet – לשתוק Shtok/shteki/shteku shniya – Shut up for a sec. – שתוק/שתקי/שתקו שנייה Hu/hi lo shatak/shatka – He/she didn’t shut up – היא/הוא לא שתק/שתקה Stom/Stemi/Stemu – Shut up (imp.) – סתום/סתמי/סתמו Stom/Stemi ta’pe – Shut your mouth – סתום/סתמי ת’פה Bo’na hu lo satam kol ha-nesi’a – He wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה הוא לא סתם כל הנסיעה Bo’na hi lo satma kol ha-nesi’a – She wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה היא לא סתמה כל הנסיעה Sheket – Silence – שקט Sheket bevakasha – Quiet please – שקט בבקשה Slicha, efshar tipa yoter be-sheket? – Is it possible to do it a tad more quietly? – סליחה, אפשר טיפה יותר בשקט? Kashkeshan – Blabbermouth – קשקשן Dai, ya kashkeshan – Stop it, you’re just talking – די, יא קשקשן Dai, shamanu – Ok, we heard you – די, שמענו Dai, shamanu otcha/otach – Enough already, we’ve heard you – די, שמענו אותך Dabran, Dabranit – Chatterbox – דברן, דברנית Hu medaber ve-medaber ve-medaber – He talks and talks and talks – הוא מדבר ומדבר ומדבר Hi medaberet ve-medaberet ve-medaberet – She talks and talks and talks – היא מדברת ומדברת ומדברת At hoferet – You are going on and on – את חופרת Playlist and Clips: Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics) Koki Livne – Sheket (lyrics) Idan Yaniv – Mi Im Lo Idan Yaniv (lyrics) Dabranit (Commercial) Shai Yom-Tov – At Hoferet Matsav Ha-uma – Shtok, stom


24 Apr 2018

Rank #16

Podcast cover

#190 All Things Being Equal

The word ‘shavé’ means ‘equal,’ but in slang it also means ‘worth it’, and sometimes ‘cool,’ ‘amazing,’ or ‘good looking.’ How do we ask, ‘Is it worth it?’ in Hebrew, and why is there a bleep censor in this episode? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shavé, shava, shavim, shavot – Equal – שוֶוה, שוָוה, שווים, שוות Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר Hu lo shavé et ha-ke’ev – He’s not worth the pain – הוא לא שווה את הכאב Az ma shavé kol sipur ha-ahava ha-ze? – So what does this love story worth? – אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה? Ma shava kazo ahava? – What is a love like this worth? – מה שווה כזו אהבה? Shavé lenasot – It’s worth trying – שווה לנסות Shavé bdika – Worth checking – שווה בדיקה Shavé, shava (ziyun) – Great, good looking, cool – (שווה (זיון Mesiba shava – Great party – מסיבה שווה Mis’ada shava – Great restaurant – מסעדה שווה Shavé – Equals (math) – שווה Shivyon – Equality, tie score – שוויון Shivyon bein ha-minim – Gender equality – שוויון בין המינים Shivyon ba-netel – ‘Carrying the load equality’ – שוויון בנטל Ee-shivyon – Inequality – אי-שוויון Meha’at ha-frayerim – ‘The Suckers Protest’ – מחאת הפראיירים Hashva’a – comparison – השוואה Lehashvot – to compare – להשוות Playlist: Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-Tmarim (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurei Ahava Ktanim (lyrics) Idan Yaniv & Dana International – Seret Hodi (lyrics) Shavé lenasot Shavé bdika – TV1 Lior Shlein – Ee-shivyon Atseret Ha-freierim – TV2 Basketball shivyon (tie) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.


24 Oct 2017

Rank #17

Podcast cover

#156 Just a sec: Hustling patience like an Israeli

So you're in Israel. You're chatting away with someone, and then they stop you mid-sentence. Surprise, surprise. How do you tell someone to "wait a minute" or "hold on a second?" Today host Guy Sharett talks about one of the most popular words in Hebrew, rega, moment, but also "just a moment". Words and expressions discussed: Rega, rega’im – Moment/s – רגע, רגעים Rega, nahag – Just a sec., driver – רגע, נהג Efshar rega she'ela? – May I just ask one question? – אפשר רגע שאלה? Rak shniya/daka – Just a second/minute – רק שנייה/דקה Haké , haki, haku – Wait (imperative, m., f., pl.) – חכה, חכי, חכו Haké shniya/rega –  Wait a bit– חכה שנייה/רגע Haké-haké/haki-haki – Just you wait – חכה-חכה/חכי-חכי Tsohek mi she-tsohek aharon – He who laughs last, laughs the best – צוחק מי שצוחק אחרון Ten/tni li daka/shniya – Give me a minute – תן/תני לי דקה/שנייה Ten li daka/rega lir'ot – Give me a moment to see – תן לי דקה/רגע לראות Rak daka/shniya/rega – Just a moment – רק דקה/שנייה/רגע Od rega/shniya/daka – One sec. – עוד רגע/שנייה/דקה Od rega, ha-shakshuka ba-derekh – Just a sec., the shakshuka is on the way – עוד רגע, השקשוקה בדרך Savlanut – Patience – סבלנות Haké be-savlanut ba-tsad – Wait patiently on the side – חכה בסבלנות בצד Music: Ha-tarnegolim – Shir Ha-shchuna (lyrics) Corinne Alal & Inbal Perelmutter – Kshe-ze Amok (lyrics) Mati Caspi – Afilu Daka (lyrics) Trem da Onze – Gal Costa My Fair Lady – Just you wait Hava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics) Hava Alberstein – Ha-layla hu shirim (lyrics) Shlomo Artzi – La’azazel Eich Lo Yadati (lyrics) The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store Looking to support the show? Learn how on Patreon.


24 Jan 2017

Rank #18

Podcast cover

#187 This is Literally Slang

‘Ashkara’ could mean ‘totally’ or ‘literally’ in American slang. Let’s work on examples that will teach you how to use this word in modern Hebrew slang, plus a bonus: a clip from an Afghani talk show! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.


3 Oct 2017

Rank #19

Podcast cover

#61 Addicted to Acronyms

We love using rashey teivot - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. Host Guy Sharett explains that the transformation from word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender! New Words and Expressions: Drishat shalom chama – דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָה Timsor drishat shalom la-mishpacha – תִּמְסוֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַמִשְׁפָּחָה Moser dash – מוֹסֵר דַּ”ש Moser dash la-chaverim – מוֹסֵר דַּ”ש לַחֲבֵרִים Timsor/timseri/timseroo le-Chayim dash – תִּמְסוֹר/תִּמְסְרִי/תִּמְסְרוּ לְחַיִים דָּ”ש Halevay ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam – הַלְוַואי וְהַסּוֹפָ”ש הַזֶּה לֹא יִיגַמֵר אַף פַּעַם Dash ham – דַּ”ש חַם Sofash, sof shavu’a – סוֹפָ”ש, סוֹף שָבוּעַ Sof ha-shavu’a – סוֹף הַשַבוּעַ She-yihye achla sofash – שֶיִּהְיֶה אַחְלָה סוֹפָ”ש Galey tsahal – גָּלֵי צַהַ”ל Tsahal, tsva ha-hagana leisrael – צַהַ”ל, צְבַא הָהַגּנָה לְיִשְרָאֵל Tsava – צָבָא Gal, galim, galey – גַּל, גַּלִּים, גַּלֵי Hu ba-tsava – הוּא בַּצָּבָא Mankal, menahel klali – מַנְכָּ”ל, מְנָהֵל כְּלָלִי Samankal, sgan mankal – סַמַנְכָֹּ”ל, סְגַן מנכ”ל Samankal ha-chevra – סַמַנְכָֹּ”ל הַחֶבְרָה Hool – חוּ”ל Az histovavta lecha be-hool – אָז הִסְתּוֹבַבְתָ לְךָ בְּחוּ”ל Rosh ha-memshala amar she-hu ba la-oom kedey lehagid et ha’emet – רֹאשׁ הַמֶּמְשָלָה אָמַר שֶׁהוּא בָּא לָאוּ”ם כְּדֵי לְהָגִיד אֶת הָאֶמֶת Oom, Oomot Me’uchadot – אוּ”ם, אוּמוֹת מְאוּחָדוֹת Be-derech klal – בְּדֶרֶך כְּלָל, בד”כ Tel Aviv – ת”א Playlist and Clips: Yardena arazi & Lahakat Ha-nachal – Drishat Shalom (Lyrics) Boaz Shar’abi & Matti Caspi – Shalom Aleychem (Lyrics) The Ultras – Sofshavu’a (Lyrics)


18 Nov 2014

Rank #20