Cover image of Streetwise Hebrew
(530)

Rank #79 in Language Learning category

Education
Religion & Spirituality
Judaism
Language Learning

Streetwise Hebrew

Updated 2 months ago

Rank #79 in Language Learning category

Education
Religion & Spirituality
Judaism
Language Learning
Read more

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

Read more

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

iTunes Ratings

530 Ratings
Average Ratings
513
7
4
2
4

Best Hebrew Language Podcast There Is

By Elter Feter - Nov 21 2019
Read more
Well organized, focused, with a touch of humor and plenty of eclectic musical accompaniment.

Tuesdays are the best days

By אבי זהבי - Oct 15 2019
Read more
Because that’s when you get your weekly dose of Streerwise! Best an most fun way to learn Hebrew!

iTunes Ratings

530 Ratings
Average Ratings
513
7
4
2
4

Best Hebrew Language Podcast There Is

By Elter Feter - Nov 21 2019
Read more
Well organized, focused, with a touch of humor and plenty of eclectic musical accompaniment.

Tuesdays are the best days

By אבי זהבי - Oct 15 2019
Read more
Because that’s when you get your weekly dose of Streerwise! Best an most fun way to learn Hebrew!
Cover image of Streetwise Hebrew

Streetwise Hebrew

Latest release on Aug 04, 2020

Read more

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

Rank #1: EXTRA: Guy and Gadi on "becoming Israeli"

Podcast cover
Read more

It's been exactly a year since we had Gadi (Grego) in the TLV1 studio for a short conversation. He's made aliyah since then. We wanted to check in with Gadi to see how he's doing and to get some Hebrew speaking tips from him.

Last year's interview: http://tlv1.fm/streetwise-hebrew/2014/09/02/how-a-peruvian-interpreter-goes-about-learning-hebrew-streetwise-hebrew

Sep 05 2015

15mins

Play

Rank #2: #186 Hit the Road

Podcast cover
Read more

Everybody is going somewhere for the high holidays here in Israel! This is a good opportunity to talk about trips, passengers, driving, and other key Hebrew words. Bonus: How do you help someone park in a tight parking spot?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית

Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים?

Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים

Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים

Tsumat lev – Attention – תשומת לב

Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד

Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה

Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה

Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי

Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק

Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו

Sa li me-ha-einayim – Get away from my face (“drive away from my eyes”) – סע לי מהעיניים

Linso’a – To travel by a vehicle – לנסוע

Ani rotse lalechet la-ta’arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו

Nesi’a – Journey, trip – נסיעה

Yesh anashim she-tamid be-nesi’ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות

Playlist:

Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics) El Al flight Israeli Railways Nose’a matmid (frequent flyer) – TV11 Vardina Cohen – Nosa’at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics) Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics) Micha Shitrit – Tveria (lyrics) Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Sep 26 2017

9mins

Play

Rank #3: סטריטווייז היברו פלוס: בואו לא ניסחף

Podcast cover
Read more

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Lavo – To come – לבוא

Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו

Bo hena – Come here – בוא הנה

Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת

Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר

Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד

Bo netse – Let’s go out – בוא נצא

Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף

Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי

Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי

Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי

Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול

Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע

Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי

Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי

Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב

Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך

Lavo? – Should I come? – ?לבוא

Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא

Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא

Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס

Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא

Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה

Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה

Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא

Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה

Playlist: Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Sep 05 2017

9mins

Play

Rank #4: #53 Streetwise texting: The Hebrew booty call

Podcast cover
Read more

What’s happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters?

Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,’ whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples.

And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am?

Words and expressions discussed:

Er, era – עֵר, עֵרָהDabri iti – דַּבְּרִי אִיתִיHit’orart, Lehitorer – הִתְעוֹרַרְתְ, לְהִתְעוֹרֵרTachzeri elay / tachzor elai – תַּחְזְרִי אֵלַיי, תַּחְזוֹר אֵלַייLachzor, lachshov – לַחְזוֹר, לַחְשוֹבTachshov-tachshevi, tachzor-tachzeri – תַּחְשוֹב-תַּחְשְבִי, תַּחְזוֹר-תַּחְזְרִיHalo? – ?הָלוֹYachas, Yechasim – יָחָס, יְחָסִיםKara mashehu – קָרָה מַשֶהוּLikrot – לִקְרוֹתEifo at? – אֵיפֹה אַת?Be-shiur – בְּשִיעוּרBi-fgisha – בִּפְגִישָהBa-byit – בַּבַּיִתBe-nsi’a – בִּנְסִיעָהTechef – תֵּיכֵףMi ze – מִי זֶהMitkasher me-chasum – מִתְקַשֵּר מֵחָסוּםTafsiki lesanen – תַּפְסִיקִי לְסֵנֵּןMa nish – מַה נִיש?Daber elay – דַּבֵּר אֵלַייLo chashuv – לֹא חָשׁוּבIzvi – עִזְבִיSmiley boche – סְמַיילִי בּוֹכֶהSmiley korets – סְמַיילִי קוֹרֵץSmiley tsochek – סְמַיילִי צוֹחֵקCh ch ch – חחח

Music:

Smiley - Matzav Ha-uma Tv Show, Reshet, TV2 (Israel) - from min. 01:20Lyrics: Shachar Segal & Lior SchleienMusic: Daniel SalomonSinging: Daniel Salomon & Roni Alter

Sep 23 2014

8mins

Play

Rank #5: #100 Celebrating 100 episodes by saying Toda

Podcast cover
Read more

This is our 100th podcast episode, and it’s time to say, "toda raba," thanks so much for your support. This is a good opportunity to learn how to thank someone profusely and cynically in Hebrew.

New words & expressions:

Toda al ha-osher – Thanks for the happiness – תודה על האושר

Toda la-el – Thank god – תודה לאל

Toda le-X al Y – Thank someone for something – תודה למישהו על משהו

Be’emet toda raba – Thank you so much – באמת תודה רבה

Toda raba be’emet/ toda raba lecha be’emet – Thanks for nothing – תודה רבה (לך) באמת

Mamash/Hamon/Ma-ze toda – Thank you so much – ממש/המון/מה-זה תודה

Rav todot – Much obliged – רב תודות

Be-toda – With thanks – בתודה

(Be)toda me-rosh – Thanks in advance – ב)תודה מראש)

Asir toda – Grateful – אסיר תודה

Mode Ani – I thank – מודה אני

Ein anachnu maspikim lehodot lecha – We cannot thank you enough – אין אנחנו מספיקים להודות לך

Hakol nachon, ani mode ba-ashma – Everything is true, I plead guilty – הכל נכון, אני מודה באשמה

Lehodot be-mashehu – To admit to doing something – להודות במשהו

Ani ma-ze mode lach – I really thank you – אני מה-זה מודה לך

Ratsiti lehagid toda – I wanted to say thanks – רציתי להגיד תודה

Ratsiti lehodot lachem – I wanted to thank you guys – רציתי להודות לכם

Ma omrim? “Toda” – What do we say? “Thank you” – מה אומרים? "תודה"

Hodot le – Thanks to – הודות ל-

Guy’s parting monologue:

בשבוע שעבר חווינו פה סופת חול ואבק ברמות לא מוכרות. זה הגיע עם חום ולחות, והיה ממש קשה לנשום. הסתגרנו בבתים עם המזגנים. מדי פעם יצאתי עם כרמלה הכלבה לטיולים קצרים, אבל גם היא, עם הפרווה שלה, לא נהנתה מהם במיוחד. אנחנו אמנם במזרח התיכון ורגילים למזג אוויר חם, אבל זו אחת מסופות האבק הכי קשות שהיו פה אי פעם. עכשיו, לאט לאט, משתפרת איכות האוויר

Playlist and clips:

Yishai Levy – Toda (Lyrics)Yoni Rechter – Even min Ha-lev (Lyrics)Boaz Ma’uda – Asir Toda (Lyrics)Omer Adam – Mode Ani (Lyrics)Yonatan Razel – Ilu Pinu (Lyrics)Eviatar Banai – Tipa shel Or (Lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Sep 15 2015

10mins

Play

Rank #6: #105 Pagash-nifgash: Close encounters of the Hebrew kind

Podcast cover
Read more

Even advanced learners have difficulties with the pagash-nifgash verb forms, both meaning 'he met.' Host Guy Sharett explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them time and again.

New words & expressions:

Lo taaminu et mi pagashti – You won't believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי

Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים

Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר

Nifgashnu – We met – נפגשנו

Lo pogeshet anashim – (You're) not meeting people – לא פוגשת אנשים

Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן

Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן?

Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור

Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה

Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות

Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba'ot? – So how is it that at the end we all encounter the same expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות

Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו

Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם

Lehafgish – To bring people together – להפגיש

Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה

Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי

Pegesh – Gathering – פגש

Likbo'a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

Playlist and clips:

Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics)Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics)Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics)MK Tzipi Livni meeting MK Shelly YachimovichBeit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics)Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics)Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) - from a poem by Rachel Bluwstein, "The Mother of Hebrew Poetry."

Nov 03 2015

10mins

Play

Rank #7: #189 A Bundle of 'Enjoy'

Podcast cover
Read more

You’ll hear it all the time — when you’re handed a music show ticket, getting the menu, or receiving your shopping bag from the cashier: ‘tehenu’ means ‘enjoy.’ Today Guy explains how to use this word and teaches us more words from the same root. Bonus: this root exists also in Arabic, so we can learn some greetings to use with Arabic speakers as well!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Tehene me-ha-hayim shelcha – Enjoy your life – תהנה מהחיים שלך

Tehene, teheni, tehenu – Enjoy (m., f., pl.) – תהנה, תהני, תהנו

Tehene, ze ma she-nish’ar – Enjoy, that is all that remains – תהנה, זה מה שנשאר

Teheni! – Enjoy! (f.) – תהני

Va-yomer Adonai, tehenu, taasu haim, tochlu eize Roquefort tov – And God said, enjoy, have fun, eat a good Roquefort cheese – ויאמר אדוניי, תהנו, תעשו חיים, תאכלו איזה רוקפור טוב

Hana’ah, Hana’ot – Enjoyment/s – הנאה, הנאות

Ein kmo ha-hana’ot ha-pshutot shel ha-haim – There’s nothing like the simple enjoyments of life – אין כמו ההנאות הפשוטות של החיים

Lehenot + mi – To enjoy -להנות מ-

La-hana’atchem – For your enjoyment – להנאתכם

Neheneiti nora – I really enjoyed myself – נהניתי נורא

Mamash/ma-ze neheneti – I really enjoyed myself – ממש/מה-זה נהניתי

Tahanina (Arabic) – Congratulations – تهانينا

Bil-hana wa-l-shifa (Arabic) – Bon appetit – بالهنا والشفا

Playlist:

Carolina – Mul Ha-yam (lyrics) Avraham Tal – Festival Malchut Ha-hermon (lyrics) Yoni Bloch – Ahrayut (lyrics) Tom Yaar (Stand-up comedy) Ha-breira Ha-tiv’it – Yeladim Ze Simha (lyrics) Bamba Snack commercial Kaveret – Nechmad (lyrics) Kol Ha-musika Yetsi’at Herum – Neheneti Nora (lyrics) Rami Muhammad – Tahanina (Arabic: Congratulations) Arabic lesson by Maha

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Oct 17 2017

9mins

Play

Rank #8: #57 I'm fed up with Hebrew... 'Staaam'!

Podcast cover
Read more

The word 'stam' can mean many things in Hebrew: 'just like that,' 'just kidding,' and much, much more.

Today we’ll learn which 'stam' sentence is particularly loved by 'enlightened' Israelis, and hear about someone who calls China just to ask how long she should boil her rice for.

Words and expressions discussed:

Stam, chiuch le-lo siba – סְתָם ,חִיוּךְ לְלֹא סִיבָּה

Stam ki ba li ledaber – סְתָם כִּי בָּא לִי לְדַבֵּר

Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim – חוֹדֵשׁ מֵהַיּוֹם נִהְיֶה כּמוֹ חֲדָשִׁים

Ani kan, ata sham – אֲנִי כָּאן, אַתָּה שָׁם

Stam shney anashim – סְתָם שְנֵי אֲנָשִים

Stam, ratsiti lomar lach shoov – סְתָם, רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שוּב

Stam masehu katan – סְתָם מַשֶּהוּ קָטָן

At stam blondinit – אַת סְתָם בְּלוֹנְדִינִית

Stam, ze lo nachon, anachnu lo ba-mizrach ha-tichon – סְתָם, זֶה לֹא נָכוֹן, אֲנָחְנוּ לֹא בַּמִזְרָח הַתִּיכוֹן

Staaam – סְתָאאאם

Stam yatsati me-habaiyt – סְתָם יָצָאתִי מֵהַבַּיִת

Achshav hakol nir-e nora stami – עַכְשָיו הַכֹּל נִרְאֶה נוֹרָא סְתָמִי

Mi-kulam kibalti tshuva shlilit o kol miney tshuvot stamiyot – מִכּוּלָם קִיבַּלְתִּי תְּשוּבָה שְלִילִית אוֹ כֹּל מִינֵי תְּשוּבוֹת סְתָמִיוֹת

Stamiyoot – סְתָמִיוּת

Hu amar et ze be-stamiyoot – הוּא אָמַר אֶת זֶה בְּסְתָמִיוּת

Stam echad – סְתָם אֶחָד

Lo stam echad – לֹא סְתָם אֶחָד

Ze lo kara stam – זֶה לֹא קָרָה סְתָם

Min ha-stam – מִן הַסְּתָם

Playlist:

Achinoam Nini ( aka 'Noa') - Ha-Chayim Yafim

Commercial 012

Roni Dalumi - Stam Shnei Anashim

Liran Aviv - Stam

Lior Farhi - Stam Blondinit

Teapacks - Stam

Dudu Aharon - Kshe-Tachzeri

Oct 21 2014

7mins

Play

Rank #9: #97 "Amud": A pole of good standing

Podcast cover
Read more

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Host Guy Sharett teaches us the important words in this shorseh ("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery.

New words & expressions:

Hu amad – He stood – עמד

La’amod – To stand – לעמוד

Ha-kol omed ba-makom – Everything stands still – הכל עומד במקום

Hu omed – He is standing – הוא עומד

Omedet, omdim, omdot – עומדת, עומדים, עומדות

Hu omed lalechet – He’s about to go – הוא עומד ללכת

Omed + infinitive – About to – עומד +שם פועל

Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל

Aval ba-sof hi lo nas’aa – But she didn’t go at the end – אבל בסוף היא לא נסעה

Ani rotse lada’at eifo ani omed ba-avoda – I want to know my standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה

Omed lo – He’s got an erection – עומד לו

Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this – הלב שלי לא עומד בזה יותר

Omed be- – To withstand – -עומד ב

Ani lo omed be-ze – I can’t stand it, I can’t cope with it – אני לא עומד בזה

Amida – Standing – עמידה

Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה

Hayiti ne’emad lo pa’am um-chake la – I would stand waiting for her, not once – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה

Ne’emad - To stand up; to stop; to stand still – נעמד

Hu ne’emad leyadi – He stood up next to me – הוא נעמד לידי

Le’amed – To do the page layout – לעמד

Bo’u nir’e eich efshar le’amed be-ezrat ha Word et ha-daf – Let’s see how we can do the page layout with the help of the Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף

Amud – Page of a book – עמוד

Amud chashmal – An electricity pole – עמוד חשמל

He’emid – Positioned, placed something somewhere – העמיד

Ata batu’ach she-ata rotse le-haamid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the cupboard here? – ?אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה

Leha’amid le- - To place upright (in all possible meanings) – להעמיד

Ma’amid panim – Pretending – מעמיד פנים

Ata ma’amid oti be-matsav lo na’im – You’re putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים

Leha’amid mishehu ba-makom – To put someone in his place – להעמיד מישהו במקום

Hu’amad – Was placed - הועמד

Hu hu’amad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום

Ha-shulchan hu’amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר

Lehatsig et ha-mu’amadim – To introduce the candidates – להציג את המועמדים

Mu’amad, mu’amedet, mu’amadim, mu’amadot – Candidate/s – מועמד, מועמדת, מועמדים, מועמדות

Emda – Position; work station – עמדה

Mahi emdatcha legabei – What’s your position about? – ?מהי עמדתך לגבי

Emdat mafte’ach – Key position – עמדת מפתח

Guy’s parting monologue:

.אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים.

Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried.

יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים

I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home.

.אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד.

But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa’s brother, my great grandpa, and that was nice.

.בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן

For me, it’s so not so much of a place of death; it’s a tour that celebrates these people’s life, people who really influenced everything which happened here.

Playlist and clips:Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (Lyrics)Ma’or Daniel – Lo Mevateret (Lyrics)Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (Lyrics)Clip: Imud ha-daf be-Word (page layout in Word)Arik Sinai - Ma'amid Panim (Lyrics)Clip: TV1 Police Chief report

Aug 25 2015

10mins

Play

Rank #10: #91 Mistakes that make Israelis cringe

Podcast cover
Read more

How come some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more grating to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs!

New words & expressions:

Kshe – When – כש

Ka’asher – When (archaic) – כאשר

Kshe-bati ha-bayita matsati et ha-maftechot – When I came home I found the keys – כשבאתי הביתה מצאתי את המפתחות

Kshe-halev boche – When the heart is crying – כשהלב בוכה

Ima sheli – My mom – אמא שלי

Lirot et ha’or –  To see the light – לראות את האור

Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני

Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח

Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח

Hayiti rotse lihyot melech shelach – I wish I’d be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך

Hayiti rotsa, hayiti rotse – I would like – הייתי רוצה

Ani rotsa cappuccino (be-vakasha) – (אני רוצה קפוצ'ינו (בבקשה

Efshar kise – Could I please have a chair? – ?אפשר כסא

Efshar ledaber im… – May I speak to… – ...אפשר לדבר עם

Efshar yoter le’at? – Could you go slower? – ?אפשר יותר לאט

Me-ayin – Where from (archaic) – מאין

Me-efo – From where – מאיפה

Be-bayit – In a house – בבית

Ba-bayit – In the house – בבית

Le-bayit – To a house – לבית

La-bayit – To the house – לבית

Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend’s place – אני הולך לבית של חבר

Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal’s house – אני הולך לבית של אייל

Ani nose’a le-hofesh (not ‘la-hofesh’) – I am going on holiday – אני נוסע לחופש

Sheva banot – Seven girls – שבע בנות

Hatzilim – Eggplants – חצילים

Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים (But you’ll hear "hamesh hatsilim," which is a mistake)

Hamisha Asar kilometer – 15 km – חמישה עשר קילומטר (But most Israelis say "hamesh-esre kilometer," which is a mistake)

Hu lomed – He studies – הוא לומד

Kelev – Dog – כלב

Bokker – Morning – בוקר

Yomuledet – Birthday – יומולדת

Playlist and clips used:

Sarit Haddad – Kshe’halev Boche (Lyrics)

Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics)

Efrat Gosh – Lir’ot Et Ha-Or (Lyrics)

Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics)

Har’el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics)

Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics)

Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics)

Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

Jul 14 2015

10mins

Play

Rank #11: #65 Don't you worry 'bout a thing!

Podcast cover
Read more

When an Israeli tells you "al tid’ag," or "don’t worry," that's when you should probably start to worry.

Guy Sharett teaches us how to talk about worrying - or making sure people don't - and what else this root, דאג, has up its sleeve.

Words and expressions discussed:

Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agu – אַל תִּדְאָגִי, אַל תִּדְאָג, אַל תִּדְאֲגוּ

Tilmad – תִּלְמָד

Al tid’agi li ima – אַל תִּדְאָגִי לי אִמָּא

Al tid’agu li aba – אַל תִּדְאֲגוּ לִי אַבָּא

Tilmedu – תִּלְמְדוּ

Ein lach ma lid’og – אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג

Mishehu do’eg li sham le-mala – מִישֶהוּ דּוֹאֵג לִי שָׁם לְמַעֲלָה

Mi doeg le-birot – מִי דּוֹאֵג לְבִּירוֹת

De’aga – דְּאָגָה

Al de’aga –  אַל דְּאָגָה

Ze seker mad’ig – זֶה סֶקֶר מַדְאִיג

Ani lo mud’ag me-ha-falastinim, ani mud’ag me-ha-israelim – אֲנִי לֹא מוּדְאָג מֵהַפָלָסְטִינִים, אֲנִי מוּדְאָג מֵהַיִּשְרְאֵלִים

Al tihyi mud’eget – אַל תִּהְיִי מוּדְאֶגֶת

Da’agan, da’aganit – דַּאֲגָן, דַאֲגָנִית

Da’aganut yeter – דַּאֲגָנוּת יֶתֶר

Playlist:

Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing

Aviv Geffen - Al tid’ag

Pablo Rozenberg - Al Tid’agi Li Ima

Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah

Ein lach ma lid’og – Uzi Fuchs

Mishehu – Yehudit Ravitz

Shelly Yachimovich – interview TV10

Amnon Dankner – interview TV2

Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim

Dec 16 2014

7mins

Play

Rank #12: #292 Have Any Plans for the Weekend?

Podcast cover
Read more

What are your plans for the weekend? What are your plans for next year? Planning anything? Was this planned? Hey, any plans?

On this episode, Guy explains the Hebrew root ת.כ.נ and how to say that something was unplanned.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח

Tochnit – Program, plan – תוכנית

“Ha-sha’a shmone, ein li tochniyot” – It’s eight o’clock, I don’t have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניות

Ma ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות

“Tiyul, avoda, limudim” – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודים

Tochnit radio – Radio show – תוכנית רדיו

Tochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיה

Tochniyot metsi’ut – Reality show – תוכנית מציאות

“Lama at mit’akeshet letachnen li ta-chayim” – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת’חיים

Letachnen – To plan – לתכנן

Tichnun – Planning, designing – תכנון

Ma ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבת

Ma ha-tichnunim la-shana ha-ba’a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאה

Metuchnan – Planned – מתוכנן

Ha-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן

“Mikriyut mevorechet” – Blessed coincidence – מקריות מבורכת

She’ela ishit – Personal question – שאלה אישית

Ma metuchnan le-shabbat – What’s planned for Saturday – מה מתוכנן לשבת

Tochna – Software – תוכנה

Handasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנה

Tochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זום

Lama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנות

To program – Letachnet – לתכנת

Metachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתן

Tochen – Content – תוכן

Tochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן העניינים

Tchuna – Feature, attribute – תכונה

Playlist and Clips:

Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics)

Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word)

Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics)

Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30)

Tochna – Software

Tochnat Zoom – Tutorial

Letachnet, tichnut

Max Malkiel – Recipes 

Apr 21 2020

12mins

Play

Rank #13: #161 Say what?!

Podcast cover
Read more

How do we say "I told you so" in Hebrew? And "Who said?" or "You don't say!" In this episode, host Guy Sharett teaches these useful expressions and more for, well, talking about what people say. They all stem from the root 'amar,' meaning 'he said.' What say you, Guy?

Words and expressions discussed:

Amar – He said – אמר

Amarta – You (m.) said – אמרתָ

Amart – You (f.) said – אמרתְ

Ma she-ne'emar – What was said – מה שנאמר

Amart li etmol – You (f.) told me yesterday – אמרת לי אתמול

She-halamt alai ba-laila – That you dreamt about me last night – שחלמת עליי בלילה

Kshe'elohim amar – When god said – כשאלוהים אמר

Ba-pa'am ha-rishona – In the first time – בפעם הראשונה

Mi amar – Who said so? – ?מי אמר

Hi amra li – She said to me – היא אמרה לי

Az amarti lo – So I told him – אז אמרתי לו

Hu amar li – He told me – הוא אמר לי

Az ma hu amar – So what did he say? – ?אז מה הוא אמר

Ve-ma at amart? – And what did you (f.) say? – ?ומה את אמרת

Amarti lecha/lach – I told you so – אמרתי לך

Ma amarnu? – What did we say? – ?מה אמרנו

Amru lo – They told him – אמרו לו

Omrim she-haya po same'ach lifnei she-noladeti – They say that happiness was here before I was born – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי

Ma omrim? – What do you say? – ?מה אומרים

Omrim she – They say that – ...אומרים ש

Ma at omeret? Ma ata omer? – You don’t say? – ?מה את אומרת? מה אתה אומר

Tamshich lahlom – Keep dreaming – תמשיך לחלום

Zot omeret – It means – זאת אומרת

Maztomeret (Ma zot omeret)? – What does it mean? – (?מזתומרת? (מה זאת אומרת

Amur la'asot – Supposed to do – אמור לעשות

Hu amur lehagi'a be-shmone – He is supposed to come at eight – הוא אמור להגיע בשמונה

Music: Yehudit Ravit – Amarta (lyrics) Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach (lyrics) Matti Caspi – Kshe'elohim Amar Ba-pa'am Ha-rishona (lyrics) Monica Sex – Maka Afora (lyrics) Etti Ankri – Lech Titragel Ita (lyrics) David Broza – Yihye Tov (lyrics) Arik Einstein – Amru Lo (lyrics) Adriano Celentato – Azzuro Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Gazoz – Roni (lyrics) Shoshana Damari – Zot Omeret (lyrics) Ehud Banai – Starter (lyrics)

Mar 21 2017

10mins

Play

Rank #14: #181 You've Got a Friend in Me

Podcast cover
Read more

‘Haver,’ the Hebrew word for ‘friend,’ has had quite an amazing comeback to modern Israeli lingo. How do we use it in this day and age and how do we differentiate between a platonic friend and a serious partner?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר

Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר

Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו

Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר

Ze Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר

Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי

Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר

Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג

Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…?

Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר

Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב

Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים

Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום?

Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג

Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג

Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה

Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות

Playlist: Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics) Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics) Agam Rodberg – Guy Pines

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Aug 15 2017

8mins

Play

Rank #15: #54 How YOU doin'?

Podcast cover
Read more

Israelis love to indulge in the circular "how-are-you-how's-it-going-what’s-new" conversation chain, so it’s part of the verbal dance you need to know.

Today Guy teaches us 11 ways, no less, of asking someone how they're doing. Let’s get on the dance floor!

Words and expressions discussed:

Ma hainyanim? (maina-nim) – ?מַה הָעִנְיָינִים

Inyan – עִנְיָין

Beseder – בְּסֶדֶר

Az ma kore? – ?אָז מַה קוֹרֶה

Ha-kol tov? – ?הַכֹּל טוֹב

Ken achi – כֵּן אָחִי

Az ma nishma? – ?אָז מַה נִשְׁמָע

Az ma? – ?אָז מַה

Maaa? – ?מַה

Ma chadash – ?מַה חָדָשׁ

Ein chadash – אֵין חָדָשׁ

Ein kol chadash tachat ha-shemesh – אֵין כֹּל חָדָש תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ

Ma chadash? – ?מָה חָדָשׁ

Ein chadash, yesh chadash – אֵין חָדָשׁ, יש חָדָשׁ

Ma shlomcha yakiri? – ?מַה שְׁלוֹמְךָ יָקִירִי

Ma shlomech yakirati? – ?מַה שְׁלוֹמֵךְ יָקִירָתִי

Ma itcha ahuv sheli? – ?מַה אִיתְךָ אָהוּב שֶׁלִי

Eich holech? – ?אֵיךְ הוֹלֵךְ

Playlist and clips:

Educational TV show about ma nishma, interviews in Hebrew with Tomer Sharon, Margalit Tsan’ani and others

Matti Capi & Boaz Sharabi - Shalom Aleychem (Lyrics)

Matan Attias - Ein Chadash (See lyrics on YouTube)

Sarit Chadad - Ma Shlomcha Yakiri (Lyrics)

MOG - Ma holech gever?

Ha-Dorbanim - Shuv Ha-Disko Kan (Lyrics)

Sep 30 2014

7mins

Play

Rank #16: #211 Quiet Please!

Podcast cover
Read more

Imagine this… you’re riding on a bus in Tel Aviv. Next to you is someone talking on their cellphone much too loud. How should you ask them to “keep it down”?

Today we’ll talk about those who talk too much and discuss the possible ways to ask them to stop, politely and impolitely.

Click here for the all-Hebrew version of this episode

New Words and Expressions:

Shotkim – We are silent – שותקים

Shatak – He was quiet – שתק

Lishtok – To be quiet – לשתוק

Shtok/shteki/shteku shniya – Shut up for a sec. – שתוק/שתקי/שתקו שנייה

Hu/hi lo shatak/shatka – He/she didn’t shut up – היא/הוא לא שתק/שתקה

Stom/Stemi/Stemu – Shut up (imp.) – סתום/סתמי/סתמו

Stom/Stemi ta’pe – Shut your mouth – סתום/סתמי ת’פה

Bo’na hu lo satam kol ha-nesi’a – He wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה הוא לא סתם כל הנסיעה

Bo’na hi lo satma kol ha-nesi’a – She wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה היא לא סתמה כל הנסיעה

Sheket – Silence – שקט

Sheket bevakasha – Quiet please – שקט בבקשה

Slicha, efshar tipa yoter be-sheket? – Is it possible to do it a tad more quietly? – סליחה, אפשר טיפה יותר בשקט?

Kashkeshan – Blabbermouth – קשקשן

Dai, ya kashkeshan – Stop it, you’re just talking – די, יא קשקשן

Dai, shamanu – Ok, we heard you – די, שמענו

Dai, shamanu otcha/otach – Enough already, we’ve heard you – די, שמענו אותך

Dabran, Dabranit – Chatterbox – דברן, דברנית

Hu medaber ve-medaber ve-medaber – He talks and talks and talks – הוא מדבר ומדבר ומדבר

Hi medaberet ve-medaberet ve-medaberet – She talks and talks and talks – היא מדברת ומדברת ומדברת

At hoferet – You are going on and on – את חופרת

Playlist and Clips:

Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics)

Koki Livne – Sheket (lyrics)

Idan Yaniv – Mi Im Lo Idan Yaniv (lyrics)

Dabranit (Commercial)

Shai Yom-Tov – At Hoferet

Matsav Ha-uma – Shtok, stom

Apr 24 2018

8mins

Play

Rank #17: #190 All Things Being Equal

Podcast cover
Read more

The word ‘shavé’ means ‘equal,’ but in slang it also means ‘worth it’, and sometimes ‘cool,’ ‘amazing,’ or ‘good looking.’ How do we ask, ‘Is it worth it?’ in Hebrew, and why is there a bleep censor in this episode?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shavé, shava, shavim, shavot – Equal – שוֶוה, שוָוה, שווים, שוות

Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר

Hu lo shavé et ha-ke’ev – He’s not worth the pain – הוא לא שווה את הכאב

Az ma shavé kol sipur ha-ahava ha-ze? – So what does this love story worth? – אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה?

Ma shava kazo ahava? – What is a love like this worth? – מה שווה כזו אהבה?

Shavé lenasot – It’s worth trying – שווה לנסות

Shavé bdika – Worth checking – שווה בדיקה

Shavé, shava (ziyun) – Great, good looking, cool – (שווה (זיון

Mesiba shava – Great party – מסיבה שווה

Mis’ada shava – Great restaurant – מסעדה שווה

Shavé – Equals (math) – שווה

Shivyon – Equality, tie score – שוויון

Shivyon bein ha-minim – Gender equality – שוויון בין המינים

Shivyon ba-netel – ‘Carrying the load equality’ – שוויון בנטל

Ee-shivyon – Inequality – אי-שוויון

Meha’at ha-frayerim – ‘The Suckers Protest’ – מחאת הפראיירים

Hashva’a – comparison – השוואה

Lehashvot – to compare – להשוות

Playlist:

Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-Tmarim (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurei Ahava Ktanim (lyrics) Idan Yaniv & Dana International – Seret Hodi (lyrics) Shavé lenasot Shavé bdika – TV1 Lior Shlein – Ee-shivyon Atseret Ha-freierim – TV2 Basketball shivyon (tie)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Oct 24 2017

10mins

Play

Rank #18: #291 Market Forces and Super Powers

Podcast cover
Read more

The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like “super powers,” “evil forces” and “gravity.”

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח

Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח

Ein li koach – I don’t have the energy – אין לי כוח

Ein li koach elav/eleha – I don’t have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה

Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה?

Ein li koach le-mischakim – I don’t have the energy for games – אין לי כוח למשחקים

Mis’chakim shel koach / mis’chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח

Hetsi ko’ach – “Half power”, disappointing – חצי כוח

Koach elyon – Force majeure – כוח עליון

Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח

Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח

Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה

Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח

Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח

Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא

Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה

Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו

Ze lo kochot – It’s an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות

Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי

Kochot-Al – Super powers – כוחות-על

Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני

Kochanut – Aggressiveness – כוחנות

Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם

Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק

Be-kochot mechudashim – “In regained forces”, revitalized, recharched – בכוחות מחודשים

Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים

Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע

Playlist and Clips:

Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics)

Idan Raichel’s Project – Yesh Bi Od Ko’ach (lyrics)

Margalit Tsan’ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics)

Rita – Bo’ (lyrics)

Shkoyach – Shtisel

Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics)

Yipuy koach – Power of Attorney

Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics)

Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics)

Itay Levy – Ba-sha’ot Ha-metot (lyrics)

Kochot-Al – Super powers

Act kochani – An aggressive act

Apr 14 2020

13mins

Play

Rank #19: #156 Just a sec: Hustling patience like an Israeli

Podcast cover
Read more

So you're in Israel. You're chatting away with someone, and then they stop you mid-sentence. Surprise, surprise. How do you tell someone to "wait a minute" or "hold on a second?" Today host Guy Sharett talks about one of the most popular words in Hebrew, rega, moment, but also "just a moment".

Words and expressions discussed:

Rega, rega’im – Moment/s – רגע, רגעים

Rega, nahag – Just a sec., driver – רגע, נהג

Efshar rega she'ela? – May I just ask one question? – אפשר רגע שאלה?

Rak shniya/daka – Just a second/minute – רק שנייה/דקה

Haké , haki, haku – Wait (imperative, m., f., pl.) – חכה, חכי, חכו

Haké shniya/rega –  Wait a bit– חכה שנייה/רגע

Haké-haké/haki-haki – Just you wait – חכה-חכה/חכי-חכי

Tsohek mi she-tsohek aharon – He who laughs last, laughs the best – צוחק מי שצוחק אחרון

Ten/tni li daka/shniya – Give me a minute – תן/תני לי דקה/שנייה

Ten li daka/rega lir'ot – Give me a moment to see – תן לי דקה/רגע לראות

Rak daka/shniya/rega – Just a moment – רק דקה/שנייה/רגע

Od rega/shniya/daka – One sec. – עוד רגע/שנייה/דקה

Od rega, ha-shakshuka ba-derekh – Just a sec., the shakshuka is on the way – עוד רגע, השקשוקה בדרך

Savlanut – Patience – סבלנות

Haké be-savlanut ba-tsad – Wait patiently on the side – חכה בסבלנות בצד

Music: Ha-tarnegolim – Shir Ha-shchuna (lyrics) Corinne Alal & Inbal Perelmutter – Kshe-ze Amok (lyrics) Mati Caspi – Afilu Daka (lyrics) Trem da Onze – Gal Costa My Fair Lady – Just you wait Hava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics) Hava Alberstein – Ha-layla hu shirim (lyrics) Shlomo Artzi – La’azazel Eich Lo Yadati (lyrics)

The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Jan 24 2017

10mins

Play

Rank #20: #187 This is Literally Slang

Podcast cover
Read more

‘Ashkara’ could mean ‘totally’ or ‘literally’ in American slang. Let’s work on examples that will teach you how to use this word in modern Hebrew slang, plus a bonus: a clip from an Afghani talk show!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח

Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר

Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר?

Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה?

Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה?

Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה

Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני

Playlist:

Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Oct 03 2017

7mins

Play

#303 Last Boarding Call for Flight #303 to Hebrewville

Podcast cover
Read more

In this episode, Guy covers the different words and meanings derived from the root ק.ר.א, like how to say, “Call an ambulance”, “Let’s call a spade a spade,” and perhaps most useful sentence of all, “Let me read to you the text he sent me.”

He’ll also introduce you to the girl who currently holds the record for the youngest, most prolific reader of the city of Tel Aviv-Jaffa.

Listen to the All-Hebrew Episode

New Words and Expressions:

Colloquial names of Hebrew letters – Daled, Hey, Yud, Pei, Tsadik, Kuf, Taf – ד, ה, י, פ, צ, ק, ת

Si’anit ha-kri’a ha-tseira shel tel aviv-yafo – The youngest record holder reader of the city of Tel Aviv-Jaffa – שיאנית הקריאה הצעירה של תל אביב יפו

Kef li likro sifrei fantazia, aval ani ohevet gam sifrei mada bidyoni – Reading fantasy books is fun, but I also like science fiction – כיף לי לקרוא ספרי פנטזיה, אבל אני אוהבת גם ספרי מדע בדיוני

Structure: Kef le + mishehu + Inf. 

Hi koret be-chelek gadol me-ha-zman she-hi era – She reads during a big part of the time in which she’s awake – היא קוראת בחלק גדול מהזמן שהיא ערה

Tsarich likro la kama pe’amim le-aruchat erev – We need to call her a few times for dinner – צריך לקרוא לה כמה פעמים לארוחת ערב

Mi-ma’amakim – Out of the depth – ממעמקים

Mikra – Bible – מקרא

Kri’ah achrona – Last call (airport) – קריאה אחרונה

Kibalnu kri’ah – We (the call center) got a call for help – קיבלנו קריאה

Tikre’u le-ambulans – Call an ambulance – תקראו לאמבולנס

Tikre’u la-mishtara – Call the police – תקראו למשטרה

Kri’ah le-ezra – A call for help – קריאה לעזרה

Karata li mami sheli – You called me “mami sheli” (my darling) – קראת לי מאמי שלי

Karati lecha nishmati – I called you “nishmati” (my soul) – קראתי לך נשמתי

Kara le mishehu X – He called someone X – קרא למישהו + שם

Kor’im li ba-shchuna malkat ha-shoshanim – They call me in the neighborhood the rose queen – קוראים לי בשכונה מלכת השושנים

“Lo be’emet kor’im li Johnny” – Johnny is not my real name – לא באמת קוראים לי ג’וני

Ha-horim sheli kar’u li Yonatan Binyamin – My parents called me Yonatan Binyamin – ההורים שלי קראו לי יונתן בנימין

Eich kor’im lecha/lach – What’s your name? – ?איך קוראים לך

Ma shimcha/shmech? – What’s your name? (formal) – ?מה שמך

Likro le-mishehu al shem mishehu – To name someone after someone – לקרוא למישהו על שם מישהו

Kar’u la al shem ha-savta – They named her after her grandmother – קראו לה על שם הסבתא

Kor’im la ya’el al shem ha-savta – She’s called Yael after her grandmother – קוראים לה יעל על שם הסבתא

Al shem – Called after, in the name of – על שם, ע”ש

Hi kruya al shem ha-savta – She’s called after her grandmother – היא קרויה על שם הסבתא

Hu karuy al shem ha-saba – He’s called after his grandfather – הוא קרוי על שם הסבא

Kar’u lecha al shem mishehu? – Did they name you after someone? – ?קראו לך על שם מישהו

Al shem mi kar’u lecha/lach? – After whom did they name you? – ?על שם מי קראו לך

Eich ze nikra be’ivrit – How is it called – איך זה נקרא

Eich kor’im le-ze be’ivrit – How do you call it in Hebrew – איך קוראים לזה בעברית

“This is what I call globalization” – Le-ze ani kore globalizatsia / ze ma she-nikra globalizatsia – לזה אני קורא גלובליזציה / זה מה שנקרא גלובליזציה

Lehakri sipur – To read aloud a story to someone – להקריא סיפור

Lehakri sipur lifnei ha-shena – To read a story before bedtime – להקריא סיפור לפני השינה

“Bo ani akri lecha ma hu katav” – Let me read to you what he wrote – בוא אני אקריא לך מה הוא כתב

Takri/Takri-ee li rega et ha-hoda’a – Read me the message for a sec. – תקריא/תקריאי לי רגע את ההודעה

Bo nikra la-yeled bi-shmo – Let’s call a spade a spade – בוא נקרא לילד בשמו

Playlist and Clips:

Ynet – Si’anit hash’alot ha-sfarim

Idan Raichel’s Project – Mi-ma’amakim (lyrics)

Kri’ah achrona – Last Call (commercial)

Eden Ben Zaken – Mexico (lyrics under Youtube clip)

Eden Ben Zaken – Malkat Ha-shoshanim (lyrics)

KAN TV – Eich Bocharim Shem Chiba? – How do you choose a nickname?

Eich lehakri sipur la-yeladim – Commercial

Mecha’at ha-michnasayim ha-ktsarim – “The shorts protest”

Ep. no. 22

Aug 04 2020

12mins

Play

#302 My Condolences To You And Your Family

Podcast cover
Read more

In Hebrew, נחמה (nechama) means consolation, comfort. It’s also a woman’s first name. The difference comes down to pronunciation. Today Guy explains how to give your condolences and how to jokingly comfort a friend who was delivered a cold pizza.

Bonus: How do we say “Misery loves company”? How about comfort food?

LISTEN TO THE ALL-HEBREW VERSION OF THIS EPISODE

New Words and Expressions:

Ko zkukim le-nechama – We really need consolation – כה זקוקים לנחמה

Nechama – Comfort, consolation – נחמה

NeCHAma – Female first name – נחמה

MenaCHEM – He comforts – מנחם

MeNAchem – First name – מנחם

Ochel menachem – Comfort food – אוכל מנחם

Ha-ochel mesapek chavaya chushit neima, menachemet – This food provides a pleasant sensual experience, comforting – האוכל מספק חוויה חושית נעימה, מנחמת

Aruchat boker menachemet – Comforting breakfast – ארוחת בוקר מנחמת

Aval ani menachemet et atsmi be-kafe – But I comfort myself with coffee – אבל אני מנחמת את עצמי בקפה

Bamba haita menachemet oti achshav – Bamba would have comforted me right now (if only I had some) – במבה הייתה מנחמת אותי עכשיו

Ase she-lo et’ave kol kach lihyot menucham ela menachem – Please let me not seek as much to be consoled as to console – עשה שלא אתאווה כל כך להיות מנוחם אלא מנחם

Alcoholistim Anonimiyim – Alcoholics Anonymous – אלכוהוליסטים אנונימיים

Hem menachamim oto/ota – They comfort him/her – הם מנחמים אותו/אותה

Menachamim – People who pay their condolences – מנחמים

Bikur nichumim – A condolence visit – ביקור ניחומים

Tanchumai – My condolences – תנחומיי

Pras nichumim – Consolation prize – פרס ניחומים

Titnachem/titnachmi be-ze she- – Take comfort in the fact that… – תתנחם/תתנחמי בזה ש…

Lehitnachem be-shokolad – Take comfort in Chocolate – להתנחם בשוקולד

Tsarat rabim – hatsi nechama – Misery loves company – צרת רבים – חצי נחמה

Tsarat rabim nechamat shotim/tipshim – The troubles of many are the consolation of the fool – צרת רבים – נחמת שוטים/טיפשים

Playlist and Clips:

Ilanit – Nechama (lyrics)

Nechama Hendel – Dona, Dona (lyrics)

Nechama Hendel Wikipedia

Menachem Begin 1977

Menachem Begin Wikipedia

Ochel menachem – Comfort Food (KAN TV)

Shuly Nathan – Ana Eli (lyrics)

Francesco d’assisi – Preghiera

Shuly Nathan – Yerushalayim Shel Zahav (lyrics)

Pras nichumim – KAN TV

Avigail Roz – Hatsi Nechama (lyrics)

Streetwise Hebrew ep. no. 117 – Ya Habibi

Taarovet Eskot – Ve-Ulai Tavo Eizo Nechama (lyrics)

Jul 28 2020

12mins

Play

Rerun #110 Improving Your Hebrew is a Matter of “Inyan”

Podcast cover
Read more

In Hebrew, עניין (inyan) means matter, business, or thing. Many Hebrew learners confuse מעוניין and מתעניין, often switching between them as if they are one and the same, which they are not. So in this episode, Guy explains these important differences.

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words & Expressions:

Inyan – Matter – עניין

Ma ha-inyanim (manyanim)? – How are things? – ?מה העניינים

Yesh lach po inyan im po’alei binyan – You’ve got business here with construction workers – יש לך פה עניין עם פועלי בניין

Ma ha-inyan? – What’s the matter? – ?מה העניין

Ze lo inyan shel kesef – It’s not a matter of money – זה לא עניין של כסף

Ze lo inyani – It’s none of my business – זה לא ענייני

Ze lo inyancha – This is none of your business – זה לא עניינך

La’asot inyan – To make a fuss about/a big deal of (something) – לעשות עניין

Hi lo osa li inyanim – She doesn’t give me a hard time – היא לא עושה לי עניינים

Daber la-inyan – Get to the point – דבר לעניין

Bachur/bachura la-inyan – Great guy/girl – בחור/בחורה לעניין

Lichyot be-katan ze lo la-inyan – Living small is not right – לחיות בקטן זה לא לעניין

Ze lo la-inyan – It’s not appropriate – זה לא לעניין

Nir’aa li she-ze dei barur she-hi ken ba-inyan sheli – I think it’s quite clear she’s into me – נראה לי שזה די ברור שהיא כן בעניין שלי

Ata ba-inyan bichlal? – Are you interested at all? – ?אתה בעניין בכלל

Hu be-inyan shel banim o shel banot? – Is he into guys or girls? – ?הוא בעניין שלי בנים או של בנות

Tamid nimtsa ba-inyanim – Always in the know – תמיד נמצא בעניינים

Hu lo ba-inyanim – He’s not up to date – הוא לא בעניינים

Yesh li inyanim – I’ve got things (to do), errands – יש לי עניינים

Hayu inyanim – There were “things” – “היו “עניינים

Lakachat et ha-inyanim la-yadaim – To take the initiative; to take things into your own hands – לקחת את העניינים לידיים

Kach/Kchi/Kchu ta’inyanim la-yadaim – Take things into your own hands – קח/קחי/קחו ת’עניינים לידיים

Inyani – Practical; matter-of-fact – ענייני

Hu haya meod inyani – He was very matter of fact – הוא היה מאוד ענייני

Eich le’anyen otach – How to interest you – איך לעניין אותך

Efshar le-anyen otcha be… – May I interest you with… – …אפשר לעניין אותך ב

Ani lo me’unyan/me’unyenet – I am not interested – אני לא מעוניין/מעוניינת

Ani me’unyan be… – I am interested in… – …אני מעוניין ב

Ani meunyan liknot – I’d like to buy – אני מעוניין לקנות

Ani mit’anyen be-kaduregel – I am interested in football – אני מתעניין בכדורגל

Ani mitaneyenet be-muzika – I am interested in music – אני מתעניינת במוזיקה

Ze me’anyen oti – It interests me/interesting – זה מעניין אותי

Ze lo me’anyen oti – I don’t care – זה לא מעניין אותי

Playlist and Clips:

Shlishiyat Gesher Ha-yarkon – Ahavat Poalei Ha-binyan (Lyrics)

Keren Peles – Itay (Lyrics)

Moshik Afya – Osa Inyan (Lyrics)

Arik Sinai – Siba Tova (Lyrics)

Ehud Banai – Starter (Lyrics)

Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (Lyrics)

Arik Einstein – Af Ehad Lo Mazil Dim’aa (Lyrics)

Arik Einstein – Od Nipagesh (Lyrics)

Jul 21 2020

9mins

Play

#301 Did You Just Cancel on Me?

Podcast cover
Read more

For the first time in its history, the Eurovision Song Contest was cancelled. But hopefully only this year. Many other events, both global and local, were also cancelled, all because the Coronavirus.

How do we say “to cancel” in Hebrew, in the present? How about in the past? And what army radio comm talk breached the divide and made its way to civilian slang?

Guy explains the root ב.ט.ל.

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

Bitul ha-hofesh ha-gadol – Cancellation of the summer school holiday – ביטול החופש הגדול

Va’ada – Committee – ועדה

“Kabel/kabli bitul” – Scratch that, abort – קבל/קבלי ביטול

Kabel bitul al ha-kafe, tsats mashehu – Abort the coffee, something came up – קבל ביטול על הקפה, צץ משהו

Kaftor bitul – Cancel button – כפתור ביטול

Mediniut bitulim – Cancellation policy – מדיניות ביטולים

Dmei bitul – A cancellation fee – דמי ביטול

Bitulim – Cancellations – ביטולים

Levatel et ha-hafsakot – To cancel school breaks – לבטל את ההפסקות

Slicha, ani tsarich/tsricha levatel – Sorry, I must cancel – סליחה, אני צריך/צריכה לבטל

Ani rotse/rotsa levatel – I’d like to cancel – אני רוצה לבטל

“Be-chol 64 shnot kiyum ha-eurovision, me-olam lo butla tacharut” – “During the entire 64 years of conducting the Eurovision, never before was the competition cancelled” – בכל 64 שנות קיום האירוויזיון, מעולם לא בוטלה תחרות

Ha-eru’a butal – The event (m.) was cancelled – האירוע בוטל

Shnehem butlu – Both were cancelled – שניהם בוטלו

Mevutal, mevutelet, mevutalim, mevutalot – Cancelled – מבוטל, מבוטלת, מבוטלים, מבוטלות

Ha-tacharut mevutelet – The contest is cancelled – התחרות מבוטלת

Ha-kenes butal lifnei kama yamim – The conference was called off a few days ago – הכנס בוטל לפני כמה ימים

Ha-kenes hitbatel biglal ha-corona – The conference got cancelled because of the Coronavirus – הכנס התבטל בגלל הקורונה

Hitbatel li mashehu, az yesh li zman – Something got cancelled for me, so I have time. – התבטל לי משהו, אז יש לי זמן

Hitbatla li pgisha – A meeting was cancelled for me – התבטלה לי פגישה

Hitbabtlu li pgishot – Meetings were cancelled for me – התבטלו לי פגישות

Hitbatel li tor la-rofa – A doctor appointment was cancelled for me – התבטל לי תור לרופא

Hitbatlu li kama torim la-rofa – A few doctor appointments were cancelled for me – התבטלו לי כמה תורים לרופא 

Lehitbatel – To chill, to slack – להתבטל

“Ha-boker hashavti lehitbatel” – “This morning I planned on doing nothing” – הבוקר חשבתי להתבטל

Ma at osa? Mitbatelet be-kef – What are you doing? Nothing, just chilling – מה את עושה? מתבטלת בכיף 

Hu ma-ze mitbatel befnei ha-boss shelo – He really caves in front of his boss – הוא מה-זה מתבטל בפני הבוס שלו

Muvtal – Unemployed – מובטל

“Hu kitsets be-daka shlosha mif’alim” – “He axed within a minute three factories” – הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים

“Ve-400 ish hafchu muvtalim” – “And 400 people became unemployed” – ו-400 איש הפכו מובטלים

Avtala – Unemployment – אבטלה

Ledaber le-mishehu be-bitul – To talk to someone dismissively – לדבר למישהו בביטול

Playlist and Clips:

Bitul ha-hofesh ha-gadol (KAN TV)

Bitulim – Rakevet

Ha-tacharut butla

Gusto – Hashavti Lehitbatel (lyrics)

Tislam – Partsufa Shel Ha-medina (lyrics)

Tamuz – Holech Batel (lyrics)

Jul 14 2020

10mins

Play

300th Episode Special! Hebrew Bloopers From Around the World

Podcast cover
Read more

Join us in celebrating our 300th episode with the best פספוסים (fisfusim), bloopers, by Hebrew learners from around the world.

Learning Hebrew can be difficult. And we Israelis, who often swallow certain letters when we speak or don’t pronounce our words clearly, sure don’t make it any easier. So as a student trying to understand and speak the language, you’re bound to make mistakes. And that’s okay. The most important part is not letting your fear stop you from trying. Speaking Hebrew is and forever will be fun and exciting.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Yare’ach – Moon – ירח

Re’ach – Smell – ריח

Ke’ev garon – Throat ache – כאב גרון

Ga’on – Genius – גאון

Ani shmena – I am fat – אני שמנה

Shament – Cream – שמנת

Shament chamutsa – Sour cream – שמנת חמוצה

Ani mechoeret – I am ugly – אני מכוערת

Ani me’acheret – I am late – אני מאחרת

Le’acher – To be late – לאחר

Rachatsti – I washed – רחצתי

Ratsachti – I murdered – רצחתי

Lachfof se’ar – To wash the hair – לחפוף שיער

Milga – Scholarship – מילגה

Achayot – Sisters – אחיות

Chayot – Animals, pets – חיות

Yesh li kalba ktana – I have a small dog (f.) – יש לי כלבה קטנה

Aravim – Arabs – ערבים

Arevim – Guarantors – ערבים

Minyan – Minimum 10 men needed for prayer in synagogue – מניין

Me’anyen – Interesting – מעניין

Yain lavan – White wine – יין לבן

Dam – Blood – דם

Yain adom – Red wine – יין אדום

Lehorid et ha-michnasayim – To take off his pants – להוריד את המכנסיים

Lehorid et ha-mishkafayim – Take off his glasses – להוריד את המשקפיים

Chut dentali – Dental floss – חוט דנטלי

Chutini – G-string – חוטיני

Horim – Parents – הורים

Chorim – Holes – חורים

Chaki li / techaki li – Wait for me – חכי לי / תחכי לי

Lechakot le-mishehu – To wait for someone – לחכות למישהו

Lechakot mishehu – To imitate someone – לחקות מישהו

Hayiti rotsa linso’a le-Tel Aviv – I would like to go to Tel Aviv (very polite) / I would have loved to go to Tel Aviv (but I can’t) – הייתי רוצה לנסוע לתל-אביב

“Az tis’ee” – “So just go there!?” – !אז תסעי

“Ze le-Tel Aviv?” – Is it going to Tel Aviv? – ?זה לתל-אביב

Malon – Hotel – מלון

Milon – Dictionary – מילון

Lehitkale’ach – To take a shower – להתקלח

Hitkalachti – I took a shower – התקלחתי

Hitlakachti – I caught on fire – התלקחתי

“Cham li” in episode no. 177

Haticha in episode no. 242

Gever – Man – גבר

Mitz gezer – Carrot juice – מיץ גזר

Playlist and Clips:

Gazoz – Cafe Ba-tachtit (lyrics)

Lilit Nagar – Tsel Etz Tamar Ve-or Yare’ach (lyrics)

Avi Toledano – La Boheme (lyrics)

Ha-ofarim – Huts Mi-ze Ha-kol Beseder (lyrics)

Jul 07 2020

24mins

Play

#299 Workers Needed!

Podcast cover
Read more

When job hunting, the Hebrew word דרושים, wanted, is what you’ll find written on job ads. Guy also talks about a slang term that, well, doesn’t hold anything back. A real hitter, one could say.

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

Ha’am doresh tsedek hevrati – The people (sg.) demands social justice – העם דורש צדק חברתי

Lidrosh mashehu mi-mishehu – Demand something from someone – לדרוש משהו ממישהו

Anashim dorshim ha’alaat sachar – People demand a pay raise – אנשים דורשים העלאת שכר

Hi doreshet leshalem la – She demands to be paid – היא דורשת לשלם לה

Hi doreshet she-yeshalmu la – She demands to be paid – היא דורשת שישלמו לה

Doresh/doreshet stira – “Begs to be smacked” – דורש/דורשת סטירה

Partsuf doresh stira – A face in need of a slap (Backpfeifengesicht) – פרצוף דורש סטירה

Drisha, drishot – Request, demand – דרישה, דרישות

Drishat tashlum – Payment request – דרישת תשלום

Lavo le-mishehu be-drishot – To come to someone with demands – לבוא למישהו בדרישות

Drishot ha-tafkid – The job requirements – דרישות התפקיד

Drishot hova – Mandatory requirements – דרישות חובה

Drishot yitaron – Advantage requirements – דרישות יתרון

Darush – Needed – דרוש

Modaot drushim – Wanted ads – מודעות דרושים

Darush chaver – A friend is needed – דרוש חבר

Drushim ovdim – Staff needed – דרושים עובדים

Darush chatan – A groom is needed – דרוש חתן

Drusha shutafa – A female roommate is needed – דרושה שותפה

“Ma nidrash kedei lihyot mefate’ach tov” – What’s needed in order to be a good developer – מה נדרש כדי להיות מפתח טוב

“Ve-ma nidrash kedei lehitkabel la-avoda” – And what’s needed to get a job – ומה נדרש כדי להתקבל לעבודה

Drasha – Sermon – דרשה

Drashat bat mitzva / Drashat bar mitzva – A bat/bar mitzva speech – דרשת בת מצווה, דרשת בר מצווה

Midrasha – Seminary, college – מדרשה

Madrasa (Ar.) – School – מדרסה, בית ספר – مدرسة

Playlist and Clips:

Ha-am Doresh Tsedek Hevrati

Drishot hova

Modaot drushim – Wanted ads

Daniel Salomon – Darush Chaver (lyrics)

Aya Korem – Yonatan Shapira (lyrics)

Ma nidrash

Drashat Bar/Bat mitzvah

Dyler – MadrasaHa-dag Nachash – Shirat Ha-sticker (lyrics)

Jun 23 2020

14mins

Play

#298 We’ve All Got Our Limits

Podcast cover
Read more

The Hebrew word גבול means border, boundary, and limit. Its root provides us words like restrictions, limitations, and disabilities.

So how would we say, “this offer is available for a limited time only”? Guy explains.

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

Gvul (m.) (pl. gvulot) – Border, boundary, frontier, limit – גבול, גבולות

Gvulot be-beit ha-sefer – Boundaries at school – גבולות בבית הספר

Az ani bati ve-amarti “rabotai, yesh gvulot” – And I came and said, “gentlemen, there are boundaries” – אז אני באתי ואמרתי, “רבותי, יש גבולות”

“Kshe-samim lo gvulot, ein shum siba ba-olam, she-hu yamshich lehitnaheg be-ofen lo na’im ve-lo yafe” – When you set boundaries for him, there is no reason in the world that he will continue to misbehave – כששמים לו גבולות, אין שום סיבה בעולם שהוא ימשיך להתנהג באופן לא נעים או לא יפה

Lehatsiv/lasim gvulot le-mishehu – To set boundaries for someone – להציב/לשים גבולות למישהו

“Ein shum ra’ash she-ya’atsor o yagbil oti” – There is no noise that will stop me or will limit me – אין שום רעש שיעצור או יגביל אותי

Yagbil oti – Will limit me – יגביל אותי

Yagbil sounds like yazmin (he will invite) – יגביל, יזמין

“Ha-kadursal higbil oti” – Basketball limited me – הכדורסל הגביל אותי

Magbit – Limiting – מגביל

Lehagbil – To limit – להגביל

Lehagbil masachim – To limit screen time for children – להגביל מסכים

“Achat le-eize zman mugbal” – once every period of time – אחת לאיזה זמן מוגבל

Ha-mivtsa mugbal be-zman/Mivtsa le-zman mugbal – The special deal is available for a limited time only – המבצע מוגבל בזמן / מבצע לזמן מוגבל

Mivtsa mugbal le-yechida achat le-lako’ach – The offer is limited to one unit per customer – מבצע מוגבל ליחידה אחת ללקוח

Mahadura mugbelet – Limited edition – מהדורה מוגבלת

Bira be-mahadura mugbelet be-itsuv meyuchad – A limited edition beer with special design – בירה במהדורה מוגבלת בעיצוב מיוחד

Heshbon bank – Restricted bank account – חשבון בנק

Be-eravon mugbal – Limited, Ltd. – בערבון מוגבל, בע”מ

Lakachat mashehu be-eravon mugbal – Take something with a grain of salt – לקחת משהו בערבון מוגבל

Kach/k’chi/k’chu et ze be-eravon mugbal – Take it with a grain of salt – קח/קחי/קחו את זה בערבון מוגבל

Mugbalut, mugbaluyot – Disability, disabilities – מוגבלות, מוגבלויות

Anashim im mugbaluyot / ba’alei mugbaluyot – People with disabilities – אנשים עם מוגבלויות, בעלי מוגבלויות

“Tachat migbalot corona” – Under Corona restrictions – תחת מגבלות קורונה

“Ba-migbalot” – In the given circumstances – “במגבלות”

“Ma nishma? beseder, ba-migbalot” – “How are you? Ok, given the limitations” – “מה נשמע? בסדר, במגבלות”

Hagbalat gil/Migbalat gil – Age minimum or limit – הגבלת גיל/מגבלת גיל

Yesh hagbalat gil? – Is there an age restriction? – יש הגבלת גיל?

Hagbalat s’chum, hagbel s’chum – Limit the total sum – הגבלת סכום, הגבל סכום

Hu avar kol gvul – He crossed the line – הוא עבר כל גבול

Playlist and Clips:

Rabotai, yesh gvulot (KAN TV)

Yonatan Razel – Achshav Ani Af (lyrics)

Ha-kadursal higbil oti – Basketball limited me (KAN TV)

Meir Ariel – Neshel Ha-nachas (lyrics)

Mivtsa le-zman mugbal

Mahadura mugbelet – Limited edition

Anashim ba’alei mugbaluyot – People with disabilities (KAN TV)

Tachat migbalot Corona – Under the Corona restrictions (KAN TV)

Ep. #226

Jun 09 2020

10mins

Play

#297 Pronouns in Hebrew

Podcast cover
Read more

Using pronouns in conversation is easy when speaking our mother tongue. But in Hebrew, it might be more difficult.

In this episode, Guy explains the mechanism of Hebrew pronouns which, in turn, will help you sound more natural and casual.

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

Lama ze magi’a lanu? – Why do we deserve it? – למה זה מגיע לנו?

Ze magi’a le-mishehu/lo – Serves him right – זה מגיע למישהו/לו

Magi’a le-eli – Eli deserves it – מגיע לאלי

Lo yafe, lama ata omer she-magi’a lo – It’s not nice to say these things, why do you say he deserves it – לא יפה, למה אתה אומר שמגיע לו

Lama ze magi’a li – Why do I deserve it – למה זה מגיע לי

Lo higi’a la – She didn’t deserve it – לא הגיע לה

Shanim she-lo shamati shum davar mimena – For years I haven’t heard a thing from her – שנים לא שמעתי שום דבר ממנה

Lo shamati me-Racheli klum – I haven’t heard anything from Racheli – לא שמעתי מרחלי כלום

Gam ani lo shamati klum mimena – I, too, haven’t heard anything from her – גם אני לא שמעתי כלום ממנה

Lishmo’a mashehu mi-mishehu – To hear something from someone (To know how they are doing) – לשמוע משהו ממישהו

Eifo od timtsa achat kamoni she-tavin otcha – Where else can you find someone like me who would understand you – איפה עוד תמצא אחת כמוני שתבין אותך

Eifo od emtsa echad kamocha she-mevin oti – Where else could I find someone like you who understands me – איפה עוד אמצא אחד כמוך שמבין אותי

Kmo Benny – Like Benny – כמו בני

Kamohu – Like him – כמוהו (formal: Kmoto)

Kamoni, kamocha, kamoch, kamohu, kamoha, kamonu, kamochem, kamohem – Like me, you, etc. – כמוני, כמוך, כמוך, כמוהו, כמוה, כמונו, כמוכם, כמוהם

“Kamoni – kamocha” – I am like you – כמוני – כמוך

Anachnu sofrim tsiporim ki anachnu kol ha-zman rotsim levadé she-(ha)tsiporim nish’arot itanu – We count birds, because we want to make sure all the time, that the birds stay with us – אנחנו סופרים ציפורים כי אנחנו כל הזמן רוצים לוודא ש(ה)ציפורים נשארות איתנו

Im (with) + anachnu (us) = Itanu – עם + אנחנו = איתנו

Ani margisha she-li pi million yoter kashe me-hem – I feel that for me, it’s million times more difficult than it is for them – אני מרגישה שלי פי מיליון יותר קשה מהם

Yoter kashe li mi-le-mishehu acher – It’s harder for me than it is for someone else – יותר קשה לי מלמישהו אחר

Pi shtayim – Twice as much – פי שתיים

Pi million – A million times – פי מיליון

Ani lo rotsa she-yihyu kalim klapai – I don’t want them to make it easier for me – אני לא רוצה שיהיו קלים כלפיי

Playlist and Clips:

Daniel Barzilai – Lama Ze Magi’a Lanu (lyrics)

Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan

Liran Danino – Achat Kamoni (lyrics)

Hen nish’arot itanu – They stay with us (bird counting in Israel)

Li pi million yoter kashé me-hem

Jun 02 2020

10mins

Play

#296 Practice Those Exercises

Podcast cover
Read more

In Hebrew, תרגיל means an exercise. This episode includes many תרגילים, of all kinds. Guy also explains the difference between לְ and לַ.

And as a bonus: a song in Ladino, the language of the Spanish Jews.

Send Guy your audio message guy@tlv1.fm

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Targil – Exercise – תרגיל

Targilei neshima – Breathing exercises – תרגילי נשימה 

Targilei kol – Voice exercises – תרגילי קול

Hayom anachnu na’ase kama targilim bi-myuchad la-davar ha-ze – Today we’ll do a few exercises, especially for this thing – היום אנחנו נעשה כמה תרגילים, במיוחד לדבר הזה

Ze targil tov le-chizuk ha-beten – This is a good exercise to strengthen the stomach – זה תרגיל טוב לחיזוק הבטן

“Tsarich laasot gam kama targilei squatim ve-mishkolot” – You also need to do a few squat and weight lifting exercises – צריך לעשות גם כמה תרגילי סקוואטים ומשקולות

Lo chayavim la-targil ha-ze mishkolot bichlal – One doesn’t need weights for this exercise at all – לא חייבים לתרגיל הזה משקולות

Ha-yeled ha-katan – The small kid – הילד הקטן

Lé – to/for a – ל

La – to/for the – ל

Bé – in a – ב

Ba – in the – ב

Asa le-mishehu targil – He tricked someone – עשה למישהו תרגיל

Hu asa li ma-ze targil, hi asta li ma-ze targil, hem asu li ma-ze targil – He/She/They pulled a trick on me – הוא עשה לי מה-זה תרגיל, היא עשתה לי מה-זה תרגיל, הם עשו לי מה-זה תרגיל

Targil meluchlach/masri’ach – Dirty trick – תרגיל מלוכלך/מסריח

Hem metargelim – They exercise – הם מתרגלים

Hem metargelim hilutz – They are practicing a rescue – הם מתרגלים חילוץ

Tirgul – Exercise (noun) – תרגול

Letargel – To exercise, to practice – לתרגל

Ata kvar meturgal – You know the drill – אתה כבר מתורגל

Ani lo meturgal be-dvarim ka-ele – I am not used to these things – אני לא מתורגל בדברים כאלה

Playlist and Clips:

Kenan (in ladino)

Targilei neshima

Targilei beten – Stomach exercises

Metargelim

Bnaya Berrebi – Achrei She-yigamer

Yehoram Gaon – Avre Tu Puerta Cerrada

May 26 2020

11mins

Play

#295 Getting Personal with Hebrew’s Impersonal

Podcast cover
Read more

‘Eich omrim be-ivrit?’ means ‘how do you say in Hebrew?’. Today Guy explains the impersonal in Hebrew. What linguistic tools do we have to say generic things about everybody and anyone?

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

Guf stami – The Impersonal (gramm.) – גוף סתמי

Matchilim me-chadash – Starting anew – מתחילים מחדש

Lo ichpat li – I don’t care – לא אכפת לי

Ma omrim alai – What they say about me – מה אומרים עליי

Eich omrim “wi-fi” be-ivrit? – How do you say ‘wi-fi’ in Hebrew? – ?איך אומרים ויי-פיי בעברית

Yesh Dvarim she-lo osim – There are things you shouldn’t do – יש דברים שלא עושים

Lo ochlim lifnei she-shotfim yadayim – You don’t eat before washing your hands – לא אוכלים לפני ששוטפים ידיים

Lo no’alim sandalim al ha-garbayim – You don’t wear sandals on your socks – לא נועלים סנדלים על הגרביים

Nish’arim ba-bayit, nish’arim ba-chayim – Staying at home, staying alive – נשארים בבית, נשארים בחיים

Lo me’archim, lo mit’archim – You are not to host others, you are not to be hosted by others – לא מארחים, לא מתארחים

Lo yot’sim le-picnicim – You shouldn’t go out on a picnic – לא יוצאים לפיקניקים

Playlist and Clips:

Omanei Israel – Matchilim Me-chadash

Noa Kirel – Medabrim (lyrics)

Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics)

Ha-tikva 6 – Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics)

Omer Adam – Yesh Dvarim She-lo Osim (lyrics)

Misrad Ha-bri’ut – Nish’arim ba-bayit, staying at home

Ruben’s accent course – https://tlv1.fm/happy6

Ep. 161 – Omrim

May 19 2020

10mins

Play

#294 A Gazillion Stuffed Eggplants

Podcast cover
Read more

This is the second episode on the Hebrew word מלא (malé), meaning full. Derived from מלא is the slang word מלאנתלפים (malantalafim). What does it mean and how do we say “a stuffed eggplant”?

Guy gives a full explanation.

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

“Shesh-esré mal’u la-na’ar” – The boy has reached the age of 16 – שש עשרה מלאו לנער

Mal’u + le-mishehu + age 

Mal’u lo shloshim – He turned 30 – מלאו לו 30

Mal’u li arba’im – I turned 40 – מלאו לי 40

Mal’u la shesh – She turned six – מלאו לה שש

Hu ben 40 – He is 40 – הוא בן 40

Hu chogeg 40 – He is celebrating 40 – הוא חוגג 40

Hu higi’a le-gil 40 – He reached the age of 40 – הוא הגיע לגיל 40

20 shana mal’u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden – 20 years since the signing of the peace treaty between Israel and Jordan – 20 שנה מלאו לחתימה על הסכם השלום עם ירדן

Memalé makom – Substitute, stand-in – ממלא מקום

Lemalé – To fill – למלא

Makom – place – מקום

Lemalé tofes – To fill out a form – למלא טופס

Temalé et ha-tofes – Fill out the form (m.) – תמלא את הטופס

Temal’i et ha-tofes – Fill out the form (f.) – תמלאי את הטופס

Tsarich lemalé et ha-tofes – You need to fill out the form – צריך למלא את הטופס

Madrich le-milui tofes – Manual for filling out a form – מדריך למילוי טופס

Bitu’ach leumi – Israel’s national social security – ביטוח לאומי

Miluy – Filling – מילוי

“Be-zman she-ha-batsek mitkarer” – While the dough is chilling – בזמן שהבצק מתקרר

Ani osé et ha-miluy – I am making the filling – אני עושה את המילוי

Hatsil memula – Filled eggplant – חציל ממולא

Hatsil memula be-basar – Eggplant stuffed with meat – חציל ממולא בבשר

Hatsilim memula’im – Stuffed eggplants – חצילים ממולאים

Memula’im – Stuffed vegetables – ממולאים

Galbi malan – My heart is full (Ar.) – גלבי מלאן – قلبي ملان

Malan (Ar.) – Full – מלאן – ملان

Malantalafim – Gazillion – מלאנתלפים

Malan (lots) + ta + alafim (thousands)

Shvatalafim 7000 – Seven thousand – שבעת אלפים

Shmonatalafim 8000 – Eight thousand – שמונת אלפים

Tik 1000 (Tik elef) – Case no. 1000 – תיק אלף

Sherut milu’im – Reserve service – שירות מילואים

Hayal miluim / milu’imnik – Reservist – חייל מילואים, מילואמניק

Avoda be-misra mele’a – Full time job – עבודה במשרה מלאה

Mishehu she-malé me-atsmo – Someone who is full of himself – מישהו שמלא מעצמו

Mele’ah me’atsma – Full of herself – מלאה מעצמה

Playlist and Clips:

Gabi Shushan – 16 Mal’u La-na’ar (lyrics)

20 shana mal’u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden

Milui tofes

Miluy – Filling (food)

Hatsil memula – Filled eggplant

Galbi Malan (Ar.) – My Heart is full –  قلبي ملان

Malantalafim – Gazillion

Sherut milu’im – Reserve service

Ariel Horovitz – Sigal Nahmias (lyrics)

Tik 1000 (Tik elef) wikipedia

https://en.wikipedia.org/wiki/Investigations_involving_Benjamin_Netanyahu#Case_1000

May 12 2020

11mins

Play

#293 Sorry, We’re Fully Booked

Podcast cover
Read more

In Hebrew, מלא (malé) means full, just like how we feel after eating too many french fries. So what does the phrase מודה בפה מלא, literally, I admit with a full mouth, mean?

On this episode, Guy explains the root מ.ל.א

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Malé, mele’ah – Full – מלא, מלאה

“Ani zocher be-leilot shel yare’ach malé” – I remember, on full moon nights – אני זוכר בלילות של ירח מלא

“Ani makpida lehagid she-ani shmena, ani lo mele’a, o mele’a ba-mekomot ha-nechonim” – I insist on saying that I am fat, I am not chubby, or full in the right places.” – אני מקפידה להגיד שאני שמנה, אני לא מלאה במקומות הנכונים

Bachur malé – Chubby guy – בחור מלא

Bachura mele’ah – Chubby girl – בחורה מלאה

“Banot pashut hayu yoter mele’ot” – Girls simply used to be curvier – בנות פשוט היו יותר מלאות

“Ve-ze nechshav la-yofi ha-ultimativi” – And it was considered the ultimate beauty – וזה נחשב ליופי האולטימטיבי

Mele’im ad efes makom – Filled to capacity – מלאים עד אפס מקום

Ha-ganim ha-leumiyim mele’im ad efes makom – The national parks are filled to capacity – הגנים הלאומיים מלאים עד אפס מקום

Tfusa mele’a – Full occupancy – תפוסה מלאה

Modé be-fe malé – I fully admit – מודה בפה מלא

Ledaber be/im pe malé – To speak with your mouth full – לדבר ב/עם פה מלא

Asita malé ta’uyot – You made lots of mistakes – עשית מלא טעויות

Hayu sham malé anashim – There were lots of people there – היו שם מלא אנשים

Ani save’a/sve’ah – I am full (food) – אני שבע/שבעה

Ani malé/mele’ah – I am full (food, coll.) – אני מלא/מלאה

“Slicha, ani ma-ze malé/mele’ah, lo mesugal/mesugelet” – Sorry, I am so full, I just can’t – סליחה, אני מה זה מלא/מלאה, לא מסוגל/ת

“Yashavnu ve-achalnu, hitmaléti chips” – We sat and ate, I filled myself with chips – ישבנו ואכלנו התמלאתי צ’יפס

“Al titmal’u, tash’iru makom la-ochel” – Don’t get too full, leave some room for the food – אל תתמלאו, תשאירו מקום לאוכל

“Al titmal’u yoter midai, yesh harbe ochel” – Don’t get too full, there’s a lot of food – אל תתמלאו יותר מדיי, יש הרבה אוכל

“Yow, ma-ze hitmaleti” – Wow, I am so full – יואו, מה זה התמלאתי

Ha-otobus hitmalé – The bus became full – האוטובוס התמלא

Otobus Ha-shabat – The shabbat bus – אוטובוס השבת

Playlist and Clips:

Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (lyrics)

Ani lo mele’ah – KAN TV

Mele’im ad efes makom – Filled to capacity

Ishai Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics)

Sarit Avitan – Lo Mat’imim (Lyrics on youtube)

Shalom Hanoch – Tiyul Le-Yafo (lyrics)

Otobus ha-shabat – KAN TV

May 05 2020

10mins

Play

#292 Have Any Plans for the Weekend?

Podcast cover
Read more

What are your plans for the weekend? What are your plans for next year? Planning anything? Was this planned? Hey, any plans?

On this episode, Guy explains the Hebrew root ת.כ.נ and how to say that something was unplanned.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח

Tochnit – Program, plan – תוכנית

“Ha-sha’a shmone, ein li tochniyot” – It’s eight o’clock, I don’t have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניות

Ma ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות

“Tiyul, avoda, limudim” – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודים

Tochnit radio – Radio show – תוכנית רדיו

Tochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיה

Tochniyot metsi’ut – Reality show – תוכנית מציאות

“Lama at mit’akeshet letachnen li ta-chayim” – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת’חיים

Letachnen – To plan – לתכנן

Tichnun – Planning, designing – תכנון

Ma ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבת

Ma ha-tichnunim la-shana ha-ba’a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאה

Metuchnan – Planned – מתוכנן

Ha-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן

“Mikriyut mevorechet” – Blessed coincidence – מקריות מבורכת

She’ela ishit – Personal question – שאלה אישית

Ma metuchnan le-shabbat – What’s planned for Saturday – מה מתוכנן לשבת

Tochna – Software – תוכנה

Handasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנה

Tochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זום

Lama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנות

To program – Letachnet – לתכנת

Metachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתן

Tochen – Content – תוכן

Tochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן העניינים

Tchuna – Feature, attribute – תכונה

Playlist and Clips:

Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics)

Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word)

Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics)

Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30)

Tochna – Software

Tochnat Zoom – Tutorial

Letachnet, tichnut

Max Malkiel – Recipes 

Apr 21 2020

12mins

Play

#291 Market Forces and Super Powers

Podcast cover
Read more

The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like “super powers,” “evil forces” and “gravity.”

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח

Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח

Ein li koach – I don’t have the energy – אין לי כוח

Ein li koach elav/eleha – I don’t have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה

Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה?

Ein li koach le-mischakim – I don’t have the energy for games – אין לי כוח למשחקים

Mis’chakim shel koach / mis’chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח

Hetsi ko’ach – “Half power”, disappointing – חצי כוח

Koach elyon – Force majeure – כוח עליון

Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח

Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח

Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה

Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח

Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח

Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא

Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה

Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו

Ze lo kochot – It’s an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות

Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי

Kochot-Al – Super powers – כוחות-על

Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני

Kochanut – Aggressiveness – כוחנות

Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם

Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק

Be-kochot mechudashim – “In regained forces”, revitalized, recharched – בכוחות מחודשים

Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים

Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע

Playlist and Clips:

Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics)

Idan Raichel’s Project – Yesh Bi Od Ko’ach (lyrics)

Margalit Tsan’ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics)

Rita – Bo’ (lyrics)

Shkoyach – Shtisel

Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics)

Yipuy koach – Power of Attorney

Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics)

Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics)

Itay Levy – Ba-sha’ot Ha-metot (lyrics)

Kochot-Al – Super powers

Act kochani – An aggressive act

Apr 14 2020

13mins

Play

#290 An Infectious Laugh and Sticky Rice

Podcast cover
Read more

How do we say the words contagious and infect in Hebrew, and how are they related to the Hebrew word for glue?

Bonus: We’ll learn how to say sticky rice!

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Devek - Glue - דבק

Hu nidbak be-Corona - He was infected with Corona - הוא נדבק בקורונה

Yesh sham nidbakim - There are infected people there - יש שם נדבקים

Ha-im nitan lehidabek me-havilot she-magi’ot mi-sin? - Could we get infected from packages that arrive from China? - ?האם ניתן להידבק מחבילות שמגיעות מסין

Lehidabek be-Corona me-havilot - To get Corona from packages - להידבק בקורונה מחבילות

Lehidabek be-X mi-Y - To get X from Y - להידבק במשהו ממישהו

Tizaher/tizahari lo lehidabek - Be careful as to not get infected - תיזהר/תיזהרי לא להידבק

Ani lo rotse/rotsa lehidabek - I don’t want to be infected - אני לא רוצה להידבק

Lehibadek - To be tested - להיבדק

Hadbaka - Contagion - הדבקה

Hayu mikrim shel hadbakot - There were cases of contagion - היו מקרים של הדבקות

Otsrim et sharsheret ha-hadbaka - Putting an end to the chain of contagion - עוצרים את שרשרת ההדבקה

Mikrei hadbaka - Infection cases - מקרי הדבקה

Lehadbik mishehu be-Corona - To infect someone with Corona - להדביק מישהו בקורונה

Ba’alei hayim yecholim lehadbik otanu be-Corona? - Could pets infect us with Corona? - בעלי חיים יכולים להדביק אותנו בקורונה

“Im ha-devek she-shamarti li ba-megera” - With the glue I kept in my drawer - עם הדבק ששמרתי לי במגירה

“Et kol ha-halakim sheli hidbakti hazara” - I glued together all my (broken) pieces - את כל החלקים שלי הדבקתי חזרה

Ha’atek hadbek - Copy and paste - העתק הדבק

Hedbek - Collage - הדבק

Nasa’im - Carriers (virus) - נשאים

Ani nose - I carry - אני נושא

Laset - To carry - לשאת

Davik - sticky - דביק

Orez davik - Sticky rice - אורז דביק

Madbeka - Sticker - מדבקה

Lihyot davuk le-mishehu - To be stuck to someone’s back - להיות דבוק למישהו

Dai lehidabek elai - Stop sticking to my back - די להידבק אליי

Hu nidbak elai - He’s sticking to me - הוא נדבק אליי

Ze ts’hok midabek - Infectious laugh - צחוק מידבק

Machala midabeket (Coll. medabeket) - Contagious disease - מחלה מידבקת

Playlist and Clips:

SWH on Spotify

Nidbak be-Corona - KAN TV

Lehidabek be-X mi-Y - To get infected with X from Y

Hadbaka - KAN TV

Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain

Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Arabic)

Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Russian)

Mi yachol lehadbik et mi?

Jane Bordeau - Kviyot (lyrics)

Nasa, nasa’im - Carrier

Ts’hok midabek

Apr 07 2020

11mins

Play

#289 Check Your Temperature!

Podcast cover
Read more

The מדחום (thermometer) could be our best friend or worst nightmare. For some, it determines whether they can go out or must stay quarantined.

So on this episode Guy covers the Hebrew words and phrases you need to know about למדוד חום, to take one's temperature, and other useful idioms during these crazy days of Corona. Stay safe!

Listen to The Promised Podcast

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Madchom - Thermometer - מדחום

“Anachnu omrim le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom…” - We tell all the people who have a fever... - אנחנו אומרים לכל האנשים שיש להם חום

Yesh/Ein li chom - I have a fever/I have no fever - יש / אין לי חום

“Kshe-at modedet kama ani noten” - When you measure how much I give - כשאת מודדת כמה אני נותן

Limdod chom - To check the temperature - למדוד חום

Medidat chom - Temperature check - מדידת חום

Ta medida - Fitting room - תא מדידה

Medidat chom / Bdikat chom - Checking the temperature - מדידת חום / בדיקת חום

Bo ani emdod lecha chom, Boi ani emdod lach chom - Let me check your temperature - בוא/י אני אמדוד לך חום

Yesh lecha/lach chom? - Do you have a fever? - ?יש לך חום

Madadta/madadet chom? - Did you take your temperature? - ?מדדת חום

Yesh li chom namuch/gavoha - I have a low/high fever - יש לי חום נמוך/גבוה

“Ha-yeled ben shloshim, yesh lo chom gavoha” - “The kid who is 30 year old, he’s got a high fever” - הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה

Madad Dow Jones - The Dow Jones index - מדד דאו-ג’ונס

Madad yuli - The month of July index - מדד יולי

Efshar limdod? - Could I try it on? - ?אפשר למדוד

Madadti (madati) et ze - I tried it on - מדדתי את זה

Madadt (madadet) et ze - You (f.) tried it on - מדדת את זה

Eich modedim hatslacha shel ha-shivuk? How do you measure the success of the marketing? - איך מודדים הצלחה של השיווק

Bi-drom tsarfat nimdedu 40 ma’alot - In the south of France, 40 degrees were measured - בדרום צרפת נמדדו 40 מעלות

Playlist and Clips:

Le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom - KAN TV

Yirmi Kaplan - Modedet (lyrics)

Ehud Banai - Mahari Na (lyrics)

Madad - Index

Eich modedim hatslacha

Nimdedu 40 ma’alot

Streetwise Hebrew Ep. #177

Streetwise Hebrew Ep. #65

Mar 31 2020

11mins

Play

#288 If We're Quarantined, Then Let's Do It in Style

Podcast cover
Read more

The Hebrew word בידוד, quarantine, will likely be the word of the year. So it's appropriate that Guy discusses its root, ב.ד.ד, and covers some of the Hebrew words derived from it, like isolation, insulation and solitude.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ani be-bidud ba-bayit - I am in quarantine at home in Shanghai - אני בבידוד בבית

Hesger - Quarantine - הסגר

“Ne’elatsim lehikanes le-bidud” - We have to get into quarantine - נאלצים להיכנס לבידוד

“Ve-im kvar bidud, az she-yihye be-style” - If it’s already quarantine, it should be with style - ואם כבר בידוד, אז שיהיה בסטייל

“Anachnu mevudadim me-ha-olam” - We’re isolated from the world - אנחנו מבודדים מהעולם

“Aval yesh lanu et ha-teva shelanu” - But we have our piece of nature - אבל יש לנו את הטבע שלנו

“Mevudadim” - People who are in quarantine - מבודדים

Bayit mevudad - Isolated house - בית מבודד

Levoded - To isolate - לבודד

Bidud - Isolation, quarantine, insulation - בידוד

Hu/hi be-bidud - He/she is in quarantine - הוא/היא בבידוד

Anachnu nichnasim le-bidud - We’re getting into quarantine - אנחנו נכנסים לבידוד

“Bidud hamisha kochavim” - Five star quarantine - בידוד חמישה כוכבים

“Ein psharot ba-bidud, ze hayav lihyot barur” - There is no compromise in quarantine, it has to be clear - אין פשרות בבידוד, זה חייב להיות ברור

Badad (flowery) - Alone - בדד

“Levad, al ha-gag, shabatot ve-hagim” - Alone, on the rooftop, on weekends and holidays - לבד, על הגג, שבתות וחגים

“Mi-bdidut ha-anashim hofchim kashim” - Because of loneliness people become difficult - מבדידות האנשים הופכים קשים

Mishehu margish boded - Someone feels lonely - מישהו מרגיש בודד

Hayal boded - Lone soldier - חייל בודד

Ee boded - Desert island - אי בודד

Gerev boded(a) - Lonely sock - גרב בודד/ה

Boded - Alone, single - בודד

“Hayo haya panas boded” - once upon a time there was a single streetlight - היה היה פנס בודד

Kartis boded - Single ticket - כרטיס בודד

Notru kartisim bodedim - There are only a few tickets left - נותרו כרטיסים בודדים

Lehitboded - To isolate oneself - להתבודד

Hitbodedut - Seclusion - התבודדות

Playlist and Clips:

Lehikanes le-bidud - KAN TV

Ein psharot ba-bidud

Zohar Argov - Badad (lyrics)

Yehudit Ravits - Shabatot Ve-hagim (lyrics)

Ktsat Acheret - Shir Bein Arbayim (lyrics)

Hayalim bodedim

Gerev bodeda

Ha-tarnegolim - Panas Boded (lyrics)

Mar 24 2020

12mins

Play

#287 Come On, “Flow” With Me Here

Podcast cover
Read more

What does it mean when an Israeli says, זרום איתי (zrom iti), flow with me? And what is זרם הגולף? Guy goes with the flow and explains it all.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Lizrom - To flow - לזרום

“Hashmal Zorem Be-chapot yadeicha” - Electricity flows in your hands - חשמל זורם בכפות ידיך

“Taamin she-hayim zormim” - Just believe that life goes on - תאמין שהחיים זורמים

Mayim zormim - Running water - מים זורמים

Mayim omdim -Stagnant water - מים עומדים

Lenahel sicha zoremet - To have a flowing conversation - לנהל שיחה זורמת

Ani rotsa she-toridu et ha-filterim, ve-kacha ha-sichot shelachem yihyu harbe yoter zormot ve-me’anyenot - I’d like you to take off the filters, and in this way your conversations will be more flowing and interesting - אני רוצה שתורידו את הפילטרים וככה השיחות שלכם יהיו הרבה יותר זורמות ומעניינות

Ani zorem - I am flexible, I “flow” - אני זורם

Nu, zrom iti - Come on, work with me here - נו, זרום איתי

Zirmi > Zremi - Flow (Imp. F.) - זרמי

Zirmu > Zremu - Flow (Imp. Pl.) - זרמו

Lizrom im mishehu - To agree to courting - לזרום עם מישהו

“Bachura zoremet” - A girl who goes with anyone (derog.) - בחורה זורמת

Mishehu hifsik et ha-zerem ba-snif ha-merkazi - Someone stopped the current in the main branch - מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי

Zerem hashmali - Electric current - זרם חשמלי

Zramim - Currents, streams - זרמים

Zerem yam - Ocean current - זרם ים

Zerem ha-golf - Gulf Stream - זרם הגולף

Zrima yafa be-kol ha-nechalim - Nice water-flow in all the rivers - זרימה יפה בכל הנחלים

Machsom Ktiva - Writer’s block - מחסום כתיבה

Zrima ba-ktiva - Flow in the writing - זרימה בכתיבה

Lehazrim - “To cause flowing” / To transfer large quantities of liquid or info - להזרים

Hazramat ha-gaz le-yarden - The transfer of the (natural) gas le-yarden - הזרמת הגז לירדן

Huzram - Was made to flow - הוזרם

Playlist and Clips:

Ruti Navon - Hashmal Zorem Be-chapot Yadeicha (lyrics)

Sarit Hadad - Zormim (lyrics)

Mayim Zormim - Kan Hadashot

Sicha Zoremet - tips

Tamouz - Panas Ha-rchov (lyrics)

Zerem Ha-Golf

Zrima ba-nechalim - Kan Hadashot

Hazramat Gaz - Ynet

Mar 10 2020

11mins

Play

#286 Hamburgers & Configuration: Foreign Words in Hebrew

Podcast cover
Read more

What’s לקנפג (lecanfeg) in Hebrew? What’s לסמס (lesames)? And what do we Israelis mean when we ask you to give us your ‘mail’?

Guy explains what happens to foreign words when they start feeling comfortable in their new Israeli home.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Homo’im - Gays - הומואים

Ha-homo’im ve-ha-lesbiot tsa’adu ha-yom be-tel aviv’ - The gays and lesbians marched today in Tel Aviv - ההומואים והלסביות צעדו היום בתל אביב

Hamburger, Hamburgerim - Hamburger, hamburgers - המבורגר, המבורגרים

Radiatorim - Radiators - רדיאטורים

Snob, Snobit, Snobim, Snobiyot - Snob - סנוב, סנובית, סנובים, סנוביות

Mail, mailim - E-mail, e-mails (also: E-mail address) - מייל, מיילים

“Im mishehu mishtalet lanu al ha-mail” - “If someone takes over our email” - אם מישהו משתלט לנו על המייל

“Hu yachol lehishtalet lanu al ha-hayim dei be-kalut” - “He can take control of our life quite easily” - הוא יכול להשתלט לנו על החיים די בקלות

Kuger, kugeriyot - Cougar, cougars - קוגר, קוגריות

Milfiyot - MILFs - מילפיות

Lecanfeg - To configure - לקנפג

Cinfug - Configuration - קנפוג

Leshadreg - To upgrade - לשדרג

״Wats’ep li ve-ered״ - Whatsapp me and I’ll come down - ווטסאפ לי וארד

Pableki - Make it public (F.)! - פבלקי

Sames li hoda’a - Send me a message - סמס לי הודעה

Lesames - To send a message on the cellular phone - לסמס

Simasti/Ani mesames lecha et ha-mispar - I sent/ I am sending you the number on sms. - סימסתי/אני מסמס לך את המספר

Histamasnu - We sent each other messages - הסתמסנו

Histamasnu kol ha-laila - We corresponded via messages all night - הסתמסנו כל הלילה

Shivuk, Marketing - Marketing - שיווק, מרקטינג

Playlist and Clips:

Paul Taylor - Stand up, Franglais

Homo’im

Mail, mailim

Kugeriyot ve-milfiyot

Eich lecanfeg router?

Erez Lev - Haim Be-toch Masach (lyrics)

Histamasnu

Ha-tikva 6 - Ha-ivrit Ha-chadasha

Mar 03 2020

11mins

Play

#285 Dead Tired or Just a Bit Crazy?

Podcast cover
Read more

Slang usage of the word קרוע (ka’rua), literally meaning ‘torn’, is fascinating because when someone says it about themselves, it means one thing, and when the same is said about them behind their back, it means something completely different.

Guy explains.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Kara - He tore - קרע

Kara - He read - קרא

“Bachur ehad kara et sharvuli” - One guy tore my sleeve - בחור אחד קרע את שרוולי

U-me-az ha-sharvul sheli karu’a - And since then, my sleeve is torn - ומאז השרוול שלי קרוע

Meitar karu’a - A torn string - מיתר קרוע

Hu ma-ze karu’a - He’s a bit crazy - הוא מה-זה קרוע

Ani karu’a me-ayefut - I am dead tired - אני קרוע מעייפות

Ha-lev sheli nikra le-shnayim - My heart is/was torn in two - הלב שלי נקרע לשניים

Lehikara - To be torn - להיקרע

Rak she-lo yikara - I just hope it won’t tear - רק שלא ייקרע

Ze yikara ba-sof - It will tear at the end - זה ייקרע בסוף

Mashehu kore’a - Something funny - משהו קורע

Kore’a mi-ts’hok - Hilarious - קורע מצחוק

Eize kore’a haya - It was so funny - איזה קורע היה

Hu ma ze kore’a - He is hilarious - הוא מה-זה קורע

Nikrati mi-ts’hok - Laughed my head off - נקרע מצחוק

Likro’a le-mishehu et ha-tsura - To beat someone up badly - לקרוע למישהו את הצורה

Kar’u lo et ha-tsura - They beat him up real bad - קרעו לו את הצורה.

Ma-ze kar’u oti ba-amlot - They really overcharged me with horrible fees - מה-זה קרעו אותי בעמלות

Likro’a et ha-ir - To go bar hopping - לקרוע את העיר

Kol ha-shavu’a karati ta’tachat - All week I worked my butt off - כל השבוע קרעתי ת׳תחת

Likro’a et ha-tachat - To work hard - לקרוע ת׳תחת

Likro’a le-mishehu et ha-tachat - To make someone work really hard - לקרוע למישהו ת׳תחת

Kera, kra’im - A tear, tears - קרע, קרעים

Ha-kera ba-hevra ha-israelit - The rift within Israeli society - הקרע בחברה הישראלית

Salat im kir’ei pasta - Salad with torn pieces of pasta - סלט עם קרעי פסטה

Pasta im kir’ey dag barramundi be-rotev bechamel - Pasta with pieces of Barramundi fish in bechamel sauce - פסטה עם קרעי דג ברמונדי ברוטב בשמל

Gnocchi be-rotev agvaniyot beiti - Gnocchi in a homemade tomato sauce - ניוקי ברוטב עגבניות ביתי

Im kire’i mozzarella she-gam ha-yeladim yohavu - With tears of mozzarella that the kids will love, too - עם קרעי מוצרלה שגם הילדים יאהבו

Kr’ia - Tearing, ripping - קריעה

Likro’a kri’a - To perform the kri’a - לקרוע קריעה

Kri’at tachat - Tough job - קריעת תחת

Eize kri’a ha-yom ha-ze - What a hard day - איזה קריעה היום הזה

Kri’at yam suf - The parting of the Red Sea - קריעת ים סוף

Playlist and Clips:

Margalit Tsan’ani - Yamma (lyrics)

Daniel Salomon - Meitar Karu’a (lyrics)

Ishay Ribo - Ha-lev Sheli (lyrics)

Shai Sol - Kshe-yavo Ha-zman

Katav hadashot nikra mi-ts’hok (Hadashot 12)

Ha-pusi shel Lucy - Vodka Redbull

Feb 25 2020

13mins

Play

iTunes Ratings

530 Ratings
Average Ratings
513
7
4
2
4

Best Hebrew Language Podcast There Is

By Elter Feter - Nov 21 2019
Read more
Well organized, focused, with a touch of humor and plenty of eclectic musical accompaniment.

Tuesdays are the best days

By אבי זהבי - Oct 15 2019
Read more
Because that’s when you get your weekly dose of Streerwise! Best an most fun way to learn Hebrew!