Cover image of Streetwise Hebrew
(530)

Rank #103 in Language Learning category

Education
Religion & Spirituality
Judaism
Language Learning

Streetwise Hebrew

Updated 1 day ago

Rank #103 in Language Learning category

Education
Religion & Spirituality
Judaism
Language Learning
Read more

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

Read more

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

iTunes Ratings

530 Ratings
Average Ratings
513
7
4
2
4

Best Hebrew Language Podcast There Is

By Elter Feter - Nov 21 2019
Read more
Well organized, focused, with a touch of humor and plenty of eclectic musical accompaniment.

Tuesdays are the best days

By אבי זהבי - Oct 15 2019
Read more
Because that’s when you get your weekly dose of Streerwise! Best an most fun way to learn Hebrew!

iTunes Ratings

530 Ratings
Average Ratings
513
7
4
2
4

Best Hebrew Language Podcast There Is

By Elter Feter - Nov 21 2019
Read more
Well organized, focused, with a touch of humor and plenty of eclectic musical accompaniment.

Tuesdays are the best days

By אבי זהבי - Oct 15 2019
Read more
Because that’s when you get your weekly dose of Streerwise! Best an most fun way to learn Hebrew!
Cover image of Streetwise Hebrew

Streetwise Hebrew

Latest release on Jun 02, 2020

Read more

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

Rank #1: EXTRA: Guy and Gadi on "becoming Israeli"

Podcast cover
Read more

It's been exactly a year since we had Gadi (Grego) in the TLV1 studio for a short conversation. He's made aliyah since then. We wanted to check in with Gadi to see how he's doing and to get some Hebrew speaking tips from him.

Last year's interview: http://tlv1.fm/streetwise-hebrew/2014/09/02/how-a-peruvian-interpreter-goes-about-learning-hebrew-streetwise-hebrew

Sep 05 2015

15mins

Play

Rank #2: #186 Hit the Road

Podcast cover
Read more

Everybody is going somewhere for the high holidays here in Israel! This is a good opportunity to talk about trips, passengers, driving, and other key Hebrew words. Bonus: How do you help someone park in a tight parking spot?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית

Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים?

Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים

Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים

Tsumat lev – Attention – תשומת לב

Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד

Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה

Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה

Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי

Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק

Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו

Sa li me-ha-einayim – Get away from my face (“drive away from my eyes”) – סע לי מהעיניים

Linso’a – To travel by a vehicle – לנסוע

Ani rotse lalechet la-ta’arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו

Nesi’a – Journey, trip – נסיעה

Yesh anashim she-tamid be-nesi’ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות

Playlist:

Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics) El Al flight Israeli Railways Nose’a matmid (frequent flyer) – TV11 Vardina Cohen – Nosa’at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics) Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics) Micha Shitrit – Tveria (lyrics) Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Sep 26 2017

9mins

Play

Rank #3: סטריטווייז היברו פלוס: בואו לא ניסחף

Podcast cover
Read more

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Lavo – To come – לבוא

Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו

Bo hena – Come here – בוא הנה

Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת

Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר

Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד

Bo netse – Let’s go out – בוא נצא

Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף

Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי

Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי

Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי

Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול

Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע

Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי

Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי

Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב

Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך

Lavo? – Should I come? – ?לבוא

Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא

Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא

Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס

Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא

Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה

Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה

Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא

Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה

Playlist: Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Sep 05 2017

9mins

Play

Rank #4: #53 Streetwise texting: The Hebrew booty call

Podcast cover
Read more

What’s happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters?

Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,’ whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples.

And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am?

Words and expressions discussed:

Er, era – עֵר, עֵרָהDabri iti – דַּבְּרִי אִיתִיHit’orart, Lehitorer – הִתְעוֹרַרְתְ, לְהִתְעוֹרֵרTachzeri elay / tachzor elai – תַּחְזְרִי אֵלַיי, תַּחְזוֹר אֵלַייLachzor, lachshov – לַחְזוֹר, לַחְשוֹבTachshov-tachshevi, tachzor-tachzeri – תַּחְשוֹב-תַּחְשְבִי, תַּחְזוֹר-תַּחְזְרִיHalo? – ?הָלוֹYachas, Yechasim – יָחָס, יְחָסִיםKara mashehu – קָרָה מַשֶהוּLikrot – לִקְרוֹתEifo at? – אֵיפֹה אַת?Be-shiur – בְּשִיעוּרBi-fgisha – בִּפְגִישָהBa-byit – בַּבַּיִתBe-nsi’a – בִּנְסִיעָהTechef – תֵּיכֵףMi ze – מִי זֶהMitkasher me-chasum – מִתְקַשֵּר מֵחָסוּםTafsiki lesanen – תַּפְסִיקִי לְסֵנֵּןMa nish – מַה נִיש?Daber elay – דַּבֵּר אֵלַייLo chashuv – לֹא חָשׁוּבIzvi – עִזְבִיSmiley boche – סְמַיילִי בּוֹכֶהSmiley korets – סְמַיילִי קוֹרֵץSmiley tsochek – סְמַיילִי צוֹחֵקCh ch ch – חחח

Music:

Smiley - Matzav Ha-uma Tv Show, Reshet, TV2 (Israel) - from min. 01:20Lyrics: Shachar Segal & Lior SchleienMusic: Daniel SalomonSinging: Daniel Salomon & Roni Alter

Sep 23 2014

8mins

Play

Rank #5: #100 Celebrating 100 episodes by saying Toda

Podcast cover
Read more

This is our 100th podcast episode, and it’s time to say, "toda raba," thanks so much for your support. This is a good opportunity to learn how to thank someone profusely and cynically in Hebrew.

New words & expressions:

Toda al ha-osher – Thanks for the happiness – תודה על האושר

Toda la-el – Thank god – תודה לאל

Toda le-X al Y – Thank someone for something – תודה למישהו על משהו

Be’emet toda raba – Thank you so much – באמת תודה רבה

Toda raba be’emet/ toda raba lecha be’emet – Thanks for nothing – תודה רבה (לך) באמת

Mamash/Hamon/Ma-ze toda – Thank you so much – ממש/המון/מה-זה תודה

Rav todot – Much obliged – רב תודות

Be-toda – With thanks – בתודה

(Be)toda me-rosh – Thanks in advance – ב)תודה מראש)

Asir toda – Grateful – אסיר תודה

Mode Ani – I thank – מודה אני

Ein anachnu maspikim lehodot lecha – We cannot thank you enough – אין אנחנו מספיקים להודות לך

Hakol nachon, ani mode ba-ashma – Everything is true, I plead guilty – הכל נכון, אני מודה באשמה

Lehodot be-mashehu – To admit to doing something – להודות במשהו

Ani ma-ze mode lach – I really thank you – אני מה-זה מודה לך

Ratsiti lehagid toda – I wanted to say thanks – רציתי להגיד תודה

Ratsiti lehodot lachem – I wanted to thank you guys – רציתי להודות לכם

Ma omrim? “Toda” – What do we say? “Thank you” – מה אומרים? "תודה"

Hodot le – Thanks to – הודות ל-

Guy’s parting monologue:

בשבוע שעבר חווינו פה סופת חול ואבק ברמות לא מוכרות. זה הגיע עם חום ולחות, והיה ממש קשה לנשום. הסתגרנו בבתים עם המזגנים. מדי פעם יצאתי עם כרמלה הכלבה לטיולים קצרים, אבל גם היא, עם הפרווה שלה, לא נהנתה מהם במיוחד. אנחנו אמנם במזרח התיכון ורגילים למזג אוויר חם, אבל זו אחת מסופות האבק הכי קשות שהיו פה אי פעם. עכשיו, לאט לאט, משתפרת איכות האוויר

Playlist and clips:

Yishai Levy – Toda (Lyrics)Yoni Rechter – Even min Ha-lev (Lyrics)Boaz Ma’uda – Asir Toda (Lyrics)Omer Adam – Mode Ani (Lyrics)Yonatan Razel – Ilu Pinu (Lyrics)Eviatar Banai – Tipa shel Or (Lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Sep 15 2015

10mins

Play

Rank #6: #105 Pagash-nifgash: Close encounters of the Hebrew kind

Podcast cover
Read more

Even advanced learners have difficulties with the pagash-nifgash verb forms, both meaning 'he met.' Host Guy Sharett explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them time and again.

New words & expressions:

Lo taaminu et mi pagashti – You won't believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי

Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים

Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר

Nifgashnu – We met – נפגשנו

Lo pogeshet anashim – (You're) not meeting people – לא פוגשת אנשים

Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן

Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן?

Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור

Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה

Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות

Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba'ot? – So how is it that at the end we all encounter the same expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות

Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו

Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם

Lehafgish – To bring people together – להפגיש

Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה

Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי

Pegesh – Gathering – פגש

Likbo'a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

Playlist and clips:

Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics)Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics)Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics)MK Tzipi Livni meeting MK Shelly YachimovichBeit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics)Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics)Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) - from a poem by Rachel Bluwstein, "The Mother of Hebrew Poetry."

Nov 03 2015

10mins

Play

Rank #7: #189 A Bundle of 'Enjoy'

Podcast cover
Read more

You’ll hear it all the time — when you’re handed a music show ticket, getting the menu, or receiving your shopping bag from the cashier: ‘tehenu’ means ‘enjoy.’ Today Guy explains how to use this word and teaches us more words from the same root. Bonus: this root exists also in Arabic, so we can learn some greetings to use with Arabic speakers as well!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Tehene me-ha-hayim shelcha – Enjoy your life – תהנה מהחיים שלך

Tehene, teheni, tehenu – Enjoy (m., f., pl.) – תהנה, תהני, תהנו

Tehene, ze ma she-nish’ar – Enjoy, that is all that remains – תהנה, זה מה שנשאר

Teheni! – Enjoy! (f.) – תהני

Va-yomer Adonai, tehenu, taasu haim, tochlu eize Roquefort tov – And God said, enjoy, have fun, eat a good Roquefort cheese – ויאמר אדוניי, תהנו, תעשו חיים, תאכלו איזה רוקפור טוב

Hana’ah, Hana’ot – Enjoyment/s – הנאה, הנאות

Ein kmo ha-hana’ot ha-pshutot shel ha-haim – There’s nothing like the simple enjoyments of life – אין כמו ההנאות הפשוטות של החיים

Lehenot + mi – To enjoy -להנות מ-

La-hana’atchem – For your enjoyment – להנאתכם

Neheneiti nora – I really enjoyed myself – נהניתי נורא

Mamash/ma-ze neheneti – I really enjoyed myself – ממש/מה-זה נהניתי

Tahanina (Arabic) – Congratulations – تهانينا

Bil-hana wa-l-shifa (Arabic) – Bon appetit – بالهنا والشفا

Playlist:

Carolina – Mul Ha-yam (lyrics) Avraham Tal – Festival Malchut Ha-hermon (lyrics) Yoni Bloch – Ahrayut (lyrics) Tom Yaar (Stand-up comedy) Ha-breira Ha-tiv’it – Yeladim Ze Simha (lyrics) Bamba Snack commercial Kaveret – Nechmad (lyrics) Kol Ha-musika Yetsi’at Herum – Neheneti Nora (lyrics) Rami Muhammad – Tahanina (Arabic: Congratulations) Arabic lesson by Maha

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Oct 17 2017

9mins

Play

Rank #8: #57 I'm fed up with Hebrew... 'Staaam'!

Podcast cover
Read more

The word 'stam' can mean many things in Hebrew: 'just like that,' 'just kidding,' and much, much more.

Today we’ll learn which 'stam' sentence is particularly loved by 'enlightened' Israelis, and hear about someone who calls China just to ask how long she should boil her rice for.

Words and expressions discussed:

Stam, chiuch le-lo siba – סְתָם ,חִיוּךְ לְלֹא סִיבָּה

Stam ki ba li ledaber – סְתָם כִּי בָּא לִי לְדַבֵּר

Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim – חוֹדֵשׁ מֵהַיּוֹם נִהְיֶה כּמוֹ חֲדָשִׁים

Ani kan, ata sham – אֲנִי כָּאן, אַתָּה שָׁם

Stam shney anashim – סְתָם שְנֵי אֲנָשִים

Stam, ratsiti lomar lach shoov – סְתָם, רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שוּב

Stam masehu katan – סְתָם מַשֶּהוּ קָטָן

At stam blondinit – אַת סְתָם בְּלוֹנְדִינִית

Stam, ze lo nachon, anachnu lo ba-mizrach ha-tichon – סְתָם, זֶה לֹא נָכוֹן, אֲנָחְנוּ לֹא בַּמִזְרָח הַתִּיכוֹן

Staaam – סְתָאאאם

Stam yatsati me-habaiyt – סְתָם יָצָאתִי מֵהַבַּיִת

Achshav hakol nir-e nora stami – עַכְשָיו הַכֹּל נִרְאֶה נוֹרָא סְתָמִי

Mi-kulam kibalti tshuva shlilit o kol miney tshuvot stamiyot – מִכּוּלָם קִיבַּלְתִּי תְּשוּבָה שְלִילִית אוֹ כֹּל מִינֵי תְּשוּבוֹת סְתָמִיוֹת

Stamiyoot – סְתָמִיוּת

Hu amar et ze be-stamiyoot – הוּא אָמַר אֶת זֶה בְּסְתָמִיוּת

Stam echad – סְתָם אֶחָד

Lo stam echad – לֹא סְתָם אֶחָד

Ze lo kara stam – זֶה לֹא קָרָה סְתָם

Min ha-stam – מִן הַסְּתָם

Playlist:

Achinoam Nini ( aka 'Noa') - Ha-Chayim Yafim

Commercial 012

Roni Dalumi - Stam Shnei Anashim

Liran Aviv - Stam

Lior Farhi - Stam Blondinit

Teapacks - Stam

Dudu Aharon - Kshe-Tachzeri

Oct 21 2014

7mins

Play

Rank #9: #97 "Amud": A pole of good standing

Podcast cover
Read more

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Host Guy Sharett teaches us the important words in this shorseh ("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery.

New words & expressions:

Hu amad – He stood – עמד

La’amod – To stand – לעמוד

Ha-kol omed ba-makom – Everything stands still – הכל עומד במקום

Hu omed – He is standing – הוא עומד

Omedet, omdim, omdot – עומדת, עומדים, עומדות

Hu omed lalechet – He’s about to go – הוא עומד ללכת

Omed + infinitive – About to – עומד +שם פועל

Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל

Aval ba-sof hi lo nas’aa – But she didn’t go at the end – אבל בסוף היא לא נסעה

Ani rotse lada’at eifo ani omed ba-avoda – I want to know my standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה

Omed lo – He’s got an erection – עומד לו

Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this – הלב שלי לא עומד בזה יותר

Omed be- – To withstand – -עומד ב

Ani lo omed be-ze – I can’t stand it, I can’t cope with it – אני לא עומד בזה

Amida – Standing – עמידה

Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה

Hayiti ne’emad lo pa’am um-chake la – I would stand waiting for her, not once – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה

Ne’emad - To stand up; to stop; to stand still – נעמד

Hu ne’emad leyadi – He stood up next to me – הוא נעמד לידי

Le’amed – To do the page layout – לעמד

Bo’u nir’e eich efshar le’amed be-ezrat ha Word et ha-daf – Let’s see how we can do the page layout with the help of the Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף

Amud – Page of a book – עמוד

Amud chashmal – An electricity pole – עמוד חשמל

He’emid – Positioned, placed something somewhere – העמיד

Ata batu’ach she-ata rotse le-haamid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the cupboard here? – ?אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה

Leha’amid le- - To place upright (in all possible meanings) – להעמיד

Ma’amid panim – Pretending – מעמיד פנים

Ata ma’amid oti be-matsav lo na’im – You’re putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים

Leha’amid mishehu ba-makom – To put someone in his place – להעמיד מישהו במקום

Hu’amad – Was placed - הועמד

Hu hu’amad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום

Ha-shulchan hu’amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר

Lehatsig et ha-mu’amadim – To introduce the candidates – להציג את המועמדים

Mu’amad, mu’amedet, mu’amadim, mu’amadot – Candidate/s – מועמד, מועמדת, מועמדים, מועמדות

Emda – Position; work station – עמדה

Mahi emdatcha legabei – What’s your position about? – ?מהי עמדתך לגבי

Emdat mafte’ach – Key position – עמדת מפתח

Guy’s parting monologue:

.אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים.

Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried.

יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים

I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home.

.אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד.

But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa’s brother, my great grandpa, and that was nice.

.בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן

For me, it’s so not so much of a place of death; it’s a tour that celebrates these people’s life, people who really influenced everything which happened here.

Playlist and clips:Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (Lyrics)Ma’or Daniel – Lo Mevateret (Lyrics)Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (Lyrics)Clip: Imud ha-daf be-Word (page layout in Word)Arik Sinai - Ma'amid Panim (Lyrics)Clip: TV1 Police Chief report

Aug 25 2015

10mins

Play

Rank #10: #91 Mistakes that make Israelis cringe

Podcast cover
Read more

How come some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more grating to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs!

New words & expressions:

Kshe – When – כש

Ka’asher – When (archaic) – כאשר

Kshe-bati ha-bayita matsati et ha-maftechot – When I came home I found the keys – כשבאתי הביתה מצאתי את המפתחות

Kshe-halev boche – When the heart is crying – כשהלב בוכה

Ima sheli – My mom – אמא שלי

Lirot et ha’or –  To see the light – לראות את האור

Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני

Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח

Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח

Hayiti rotse lihyot melech shelach – I wish I’d be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך

Hayiti rotsa, hayiti rotse – I would like – הייתי רוצה

Ani rotsa cappuccino (be-vakasha) – (אני רוצה קפוצ'ינו (בבקשה

Efshar kise – Could I please have a chair? – ?אפשר כסא

Efshar ledaber im… – May I speak to… – ...אפשר לדבר עם

Efshar yoter le’at? – Could you go slower? – ?אפשר יותר לאט

Me-ayin – Where from (archaic) – מאין

Me-efo – From where – מאיפה

Be-bayit – In a house – בבית

Ba-bayit – In the house – בבית

Le-bayit – To a house – לבית

La-bayit – To the house – לבית

Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend’s place – אני הולך לבית של חבר

Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal’s house – אני הולך לבית של אייל

Ani nose’a le-hofesh (not ‘la-hofesh’) – I am going on holiday – אני נוסע לחופש

Sheva banot – Seven girls – שבע בנות

Hatzilim – Eggplants – חצילים

Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים (But you’ll hear "hamesh hatsilim," which is a mistake)

Hamisha Asar kilometer – 15 km – חמישה עשר קילומטר (But most Israelis say "hamesh-esre kilometer," which is a mistake)

Hu lomed – He studies – הוא לומד

Kelev – Dog – כלב

Bokker – Morning – בוקר

Yomuledet – Birthday – יומולדת

Playlist and clips used:

Sarit Haddad – Kshe’halev Boche (Lyrics)

Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics)

Efrat Gosh – Lir’ot Et Ha-Or (Lyrics)

Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics)

Har’el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics)

Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics)

Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics)

Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

Jul 14 2015

10mins

Play

Rank #11: #65 Don't you worry 'bout a thing!

Podcast cover
Read more

When an Israeli tells you "al tid’ag," or "don’t worry," that's when you should probably start to worry.

Guy Sharett teaches us how to talk about worrying - or making sure people don't - and what else this root, דאג, has up its sleeve.

Words and expressions discussed:

Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agu – אַל תִּדְאָגִי, אַל תִּדְאָג, אַל תִּדְאֲגוּ

Tilmad – תִּלְמָד

Al tid’agi li ima – אַל תִּדְאָגִי לי אִמָּא

Al tid’agu li aba – אַל תִּדְאֲגוּ לִי אַבָּא

Tilmedu – תִּלְמְדוּ

Ein lach ma lid’og – אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג

Mishehu do’eg li sham le-mala – מִישֶהוּ דּוֹאֵג לִי שָׁם לְמַעֲלָה

Mi doeg le-birot – מִי דּוֹאֵג לְבִּירוֹת

De’aga – דְּאָגָה

Al de’aga –  אַל דְּאָגָה

Ze seker mad’ig – זֶה סֶקֶר מַדְאִיג

Ani lo mud’ag me-ha-falastinim, ani mud’ag me-ha-israelim – אֲנִי לֹא מוּדְאָג מֵהַפָלָסְטִינִים, אֲנִי מוּדְאָג מֵהַיִּשְרְאֵלִים

Al tihyi mud’eget – אַל תִּהְיִי מוּדְאֶגֶת

Da’agan, da’aganit – דַּאֲגָן, דַאֲגָנִית

Da’aganut yeter – דַּאֲגָנוּת יֶתֶר

Playlist:

Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing

Aviv Geffen - Al tid’ag

Pablo Rozenberg - Al Tid’agi Li Ima

Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah

Ein lach ma lid’og – Uzi Fuchs

Mishehu – Yehudit Ravitz

Shelly Yachimovich – interview TV10

Amnon Dankner – interview TV2

Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim

Dec 16 2014

7mins

Play

Rank #12: #292 Have Any Plans for the Weekend?

Podcast cover
Read more

What are your plans for the weekend? What are your plans for next year? Planning anything? Was this planned? Hey, any plans?

On this episode, Guy explains the Hebrew root ת.כ.נ and how to say that something was unplanned.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח

Tochnit – Program, plan – תוכנית

“Ha-sha’a shmone, ein li tochniyot” – It’s eight o’clock, I don’t have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניות

Ma ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות

“Tiyul, avoda, limudim” – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודים

Tochnit radio – Radio show – תוכנית רדיו

Tochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיה

Tochniyot metsi’ut – Reality show – תוכנית מציאות

“Lama at mit’akeshet letachnen li ta-chayim” – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת’חיים

Letachnen – To plan – לתכנן

Tichnun – Planning, designing – תכנון

Ma ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבת

Ma ha-tichnunim la-shana ha-ba’a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאה

Metuchnan – Planned – מתוכנן

Ha-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן

“Mikriyut mevorechet” – Blessed coincidence – מקריות מבורכת

She’ela ishit – Personal question – שאלה אישית

Ma metuchnan le-shabbat – What’s planned for Saturday – מה מתוכנן לשבת

Tochna – Software – תוכנה

Handasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנה

Tochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זום

Lama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנות

To program – Letachnet – לתכנת

Metachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתן

Tochen – Content – תוכן

Tochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן העניינים

Tchuna – Feature, attribute – תכונה

Playlist and Clips:

Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics)

Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word)

Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics)

Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30)

Tochna – Software

Tochnat Zoom – Tutorial

Letachnet, tichnut

Max Malkiel – Recipes 

Apr 21 2020

12mins

Play

Rank #13: #161 Say what?!

Podcast cover
Read more

How do we say "I told you so" in Hebrew? And "Who said?" or "You don't say!" In this episode, host Guy Sharett teaches these useful expressions and more for, well, talking about what people say. They all stem from the root 'amar,' meaning 'he said.' What say you, Guy?

Words and expressions discussed:

Amar – He said – אמר

Amarta – You (m.) said – אמרתָ

Amart – You (f.) said – אמרתְ

Ma she-ne'emar – What was said – מה שנאמר

Amart li etmol – You (f.) told me yesterday – אמרת לי אתמול

She-halamt alai ba-laila – That you dreamt about me last night – שחלמת עליי בלילה

Kshe'elohim amar – When god said – כשאלוהים אמר

Ba-pa'am ha-rishona – In the first time – בפעם הראשונה

Mi amar – Who said so? – ?מי אמר

Hi amra li – She said to me – היא אמרה לי

Az amarti lo – So I told him – אז אמרתי לו

Hu amar li – He told me – הוא אמר לי

Az ma hu amar – So what did he say? – ?אז מה הוא אמר

Ve-ma at amart? – And what did you (f.) say? – ?ומה את אמרת

Amarti lecha/lach – I told you so – אמרתי לך

Ma amarnu? – What did we say? – ?מה אמרנו

Amru lo – They told him – אמרו לו

Omrim she-haya po same'ach lifnei she-noladeti – They say that happiness was here before I was born – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי

Ma omrim? – What do you say? – ?מה אומרים

Omrim she – They say that – ...אומרים ש

Ma at omeret? Ma ata omer? – You don’t say? – ?מה את אומרת? מה אתה אומר

Tamshich lahlom – Keep dreaming – תמשיך לחלום

Zot omeret – It means – זאת אומרת

Maztomeret (Ma zot omeret)? – What does it mean? – (?מזתומרת? (מה זאת אומרת

Amur la'asot – Supposed to do – אמור לעשות

Hu amur lehagi'a be-shmone – He is supposed to come at eight – הוא אמור להגיע בשמונה

Music: Yehudit Ravit – Amarta (lyrics) Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach (lyrics) Matti Caspi – Kshe'elohim Amar Ba-pa'am Ha-rishona (lyrics) Monica Sex – Maka Afora (lyrics) Etti Ankri – Lech Titragel Ita (lyrics) David Broza – Yihye Tov (lyrics) Arik Einstein – Amru Lo (lyrics) Adriano Celentato – Azzuro Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Gazoz – Roni (lyrics) Shoshana Damari – Zot Omeret (lyrics) Ehud Banai – Starter (lyrics)

Mar 21 2017

10mins

Play

Rank #14: #181 You've Got a Friend in Me

Podcast cover
Read more

‘Haver,’ the Hebrew word for ‘friend,’ has had quite an amazing comeback to modern Israeli lingo. How do we use it in this day and age and how do we differentiate between a platonic friend and a serious partner?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר

Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר

Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו

Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר

Ze Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר

Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי

Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר

Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג

Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…?

Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר

Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב

Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים

Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום?

Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג

Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג

Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה

Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות

Playlist: Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics) Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics) Agam Rodberg – Guy Pines

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Aug 15 2017

8mins

Play

Rank #15: #54 How YOU doin'?

Podcast cover
Read more

Israelis love to indulge in the circular "how-are-you-how's-it-going-what’s-new" conversation chain, so it’s part of the verbal dance you need to know.

Today Guy teaches us 11 ways, no less, of asking someone how they're doing. Let’s get on the dance floor!

Words and expressions discussed:

Ma hainyanim? (maina-nim) – ?מַה הָעִנְיָינִים

Inyan – עִנְיָין

Beseder – בְּסֶדֶר

Az ma kore? – ?אָז מַה קוֹרֶה

Ha-kol tov? – ?הַכֹּל טוֹב

Ken achi – כֵּן אָחִי

Az ma nishma? – ?אָז מַה נִשְׁמָע

Az ma? – ?אָז מַה

Maaa? – ?מַה

Ma chadash – ?מַה חָדָשׁ

Ein chadash – אֵין חָדָשׁ

Ein kol chadash tachat ha-shemesh – אֵין כֹּל חָדָש תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ

Ma chadash? – ?מָה חָדָשׁ

Ein chadash, yesh chadash – אֵין חָדָשׁ, יש חָדָשׁ

Ma shlomcha yakiri? – ?מַה שְׁלוֹמְךָ יָקִירִי

Ma shlomech yakirati? – ?מַה שְׁלוֹמֵךְ יָקִירָתִי

Ma itcha ahuv sheli? – ?מַה אִיתְךָ אָהוּב שֶׁלִי

Eich holech? – ?אֵיךְ הוֹלֵךְ

Playlist and clips:

Educational TV show about ma nishma, interviews in Hebrew with Tomer Sharon, Margalit Tsan’ani and others

Matti Capi & Boaz Sharabi - Shalom Aleychem (Lyrics)

Matan Attias - Ein Chadash (See lyrics on YouTube)

Sarit Chadad - Ma Shlomcha Yakiri (Lyrics)

MOG - Ma holech gever?

Ha-Dorbanim - Shuv Ha-Disko Kan (Lyrics)

Sep 30 2014

7mins

Play

Rank #16: #211 Quiet Please!

Podcast cover
Read more

Imagine this… you’re riding on a bus in Tel Aviv. Next to you is someone talking on their cellphone much too loud. How should you ask them to “keep it down”?

Today we’ll talk about those who talk too much and discuss the possible ways to ask them to stop, politely and impolitely.

Click here for the all-Hebrew version of this episode

New Words and Expressions:

Shotkim – We are silent – שותקים

Shatak – He was quiet – שתק

Lishtok – To be quiet – לשתוק

Shtok/shteki/shteku shniya – Shut up for a sec. – שתוק/שתקי/שתקו שנייה

Hu/hi lo shatak/shatka – He/she didn’t shut up – היא/הוא לא שתק/שתקה

Stom/Stemi/Stemu – Shut up (imp.) – סתום/סתמי/סתמו

Stom/Stemi ta’pe – Shut your mouth – סתום/סתמי ת’פה

Bo’na hu lo satam kol ha-nesi’a – He wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה הוא לא סתם כל הנסיעה

Bo’na hi lo satma kol ha-nesi’a – She wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה היא לא סתמה כל הנסיעה

Sheket – Silence – שקט

Sheket bevakasha – Quiet please – שקט בבקשה

Slicha, efshar tipa yoter be-sheket? – Is it possible to do it a tad more quietly? – סליחה, אפשר טיפה יותר בשקט?

Kashkeshan – Blabbermouth – קשקשן

Dai, ya kashkeshan – Stop it, you’re just talking – די, יא קשקשן

Dai, shamanu – Ok, we heard you – די, שמענו

Dai, shamanu otcha/otach – Enough already, we’ve heard you – די, שמענו אותך

Dabran, Dabranit – Chatterbox – דברן, דברנית

Hu medaber ve-medaber ve-medaber – He talks and talks and talks – הוא מדבר ומדבר ומדבר

Hi medaberet ve-medaberet ve-medaberet – She talks and talks and talks – היא מדברת ומדברת ומדברת

At hoferet – You are going on and on – את חופרת

Playlist and Clips:

Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics)

Koki Livne – Sheket (lyrics)

Idan Yaniv – Mi Im Lo Idan Yaniv (lyrics)

Dabranit (Commercial)

Shai Yom-Tov – At Hoferet

Matsav Ha-uma – Shtok, stom

Apr 24 2018

8mins

Play

Rank #17: #190 All Things Being Equal

Podcast cover
Read more

The word ‘shavé’ means ‘equal,’ but in slang it also means ‘worth it’, and sometimes ‘cool,’ ‘amazing,’ or ‘good looking.’ How do we ask, ‘Is it worth it?’ in Hebrew, and why is there a bleep censor in this episode?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shavé, shava, shavim, shavot – Equal – שוֶוה, שוָוה, שווים, שוות

Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר

Hu lo shavé et ha-ke’ev – He’s not worth the pain – הוא לא שווה את הכאב

Az ma shavé kol sipur ha-ahava ha-ze? – So what does this love story worth? – אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה?

Ma shava kazo ahava? – What is a love like this worth? – מה שווה כזו אהבה?

Shavé lenasot – It’s worth trying – שווה לנסות

Shavé bdika – Worth checking – שווה בדיקה

Shavé, shava (ziyun) – Great, good looking, cool – (שווה (זיון

Mesiba shava – Great party – מסיבה שווה

Mis’ada shava – Great restaurant – מסעדה שווה

Shavé – Equals (math) – שווה

Shivyon – Equality, tie score – שוויון

Shivyon bein ha-minim – Gender equality – שוויון בין המינים

Shivyon ba-netel – ‘Carrying the load equality’ – שוויון בנטל

Ee-shivyon – Inequality – אי-שוויון

Meha’at ha-frayerim – ‘The Suckers Protest’ – מחאת הפראיירים

Hashva’a – comparison – השוואה

Lehashvot – to compare – להשוות

Playlist:

Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-Tmarim (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurei Ahava Ktanim (lyrics) Idan Yaniv & Dana International – Seret Hodi (lyrics) Shavé lenasot Shavé bdika – TV1 Lior Shlein – Ee-shivyon Atseret Ha-freierim – TV2 Basketball shivyon (tie)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Oct 24 2017

10mins

Play

Rank #18: #291 Market Forces and Super Powers

Podcast cover
Read more

The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like “super powers,” “evil forces” and “gravity.”

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח

Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח

Ein li koach – I don’t have the energy – אין לי כוח

Ein li koach elav/eleha – I don’t have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה

Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה?

Ein li koach le-mischakim – I don’t have the energy for games – אין לי כוח למשחקים

Mis’chakim shel koach / mis’chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח

Hetsi ko’ach – “Half power”, disappointing – חצי כוח

Koach elyon – Force majeure – כוח עליון

Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח

Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח

Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה

Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח

Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח

Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא

Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה

Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו

Ze lo kochot – It’s an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות

Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי

Kochot-Al – Super powers – כוחות-על

Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני

Kochanut – Aggressiveness – כוחנות

Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם

Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק

Be-kochot mechudashim – “In regained forces”, revitalized, recharched – בכוחות מחודשים

Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים

Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע

Playlist and Clips:

Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics)

Idan Raichel’s Project – Yesh Bi Od Ko’ach (lyrics)

Margalit Tsan’ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics)

Rita – Bo’ (lyrics)

Shkoyach – Shtisel

Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics)

Yipuy koach – Power of Attorney

Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics)

Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics)

Itay Levy – Ba-sha’ot Ha-metot (lyrics)

Kochot-Al – Super powers

Act kochani – An aggressive act

Apr 14 2020

13mins

Play

Rank #19: #156 Just a sec: Hustling patience like an Israeli

Podcast cover
Read more

So you're in Israel. You're chatting away with someone, and then they stop you mid-sentence. Surprise, surprise. How do you tell someone to "wait a minute" or "hold on a second?" Today host Guy Sharett talks about one of the most popular words in Hebrew, rega, moment, but also "just a moment".

Words and expressions discussed:

Rega, rega’im – Moment/s – רגע, רגעים

Rega, nahag – Just a sec., driver – רגע, נהג

Efshar rega she'ela? – May I just ask one question? – אפשר רגע שאלה?

Rak shniya/daka – Just a second/minute – רק שנייה/דקה

Haké , haki, haku – Wait (imperative, m., f., pl.) – חכה, חכי, חכו

Haké shniya/rega –  Wait a bit– חכה שנייה/רגע

Haké-haké/haki-haki – Just you wait – חכה-חכה/חכי-חכי

Tsohek mi she-tsohek aharon – He who laughs last, laughs the best – צוחק מי שצוחק אחרון

Ten/tni li daka/shniya – Give me a minute – תן/תני לי דקה/שנייה

Ten li daka/rega lir'ot – Give me a moment to see – תן לי דקה/רגע לראות

Rak daka/shniya/rega – Just a moment – רק דקה/שנייה/רגע

Od rega/shniya/daka – One sec. – עוד רגע/שנייה/דקה

Od rega, ha-shakshuka ba-derekh – Just a sec., the shakshuka is on the way – עוד רגע, השקשוקה בדרך

Savlanut – Patience – סבלנות

Haké be-savlanut ba-tsad – Wait patiently on the side – חכה בסבלנות בצד

Music: Ha-tarnegolim – Shir Ha-shchuna (lyrics) Corinne Alal & Inbal Perelmutter – Kshe-ze Amok (lyrics) Mati Caspi – Afilu Daka (lyrics) Trem da Onze – Gal Costa My Fair Lady – Just you wait Hava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics) Hava Alberstein – Ha-layla hu shirim (lyrics) Shlomo Artzi – La’azazel Eich Lo Yadati (lyrics)

The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Jan 24 2017

10mins

Play

Rank #20: #187 This is Literally Slang

Podcast cover
Read more

‘Ashkara’ could mean ‘totally’ or ‘literally’ in American slang. Let’s work on examples that will teach you how to use this word in modern Hebrew slang, plus a bonus: a clip from an Afghani talk show!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח

Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר

Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר?

Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה?

Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה?

Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה

Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני

Playlist:

Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Oct 03 2017

7mins

Play

#297 Pronouns in Hebrew

Podcast cover
Read more

Using pronouns in conversation is easy when speaking our mother tongue. But in Hebrew, it might be more difficult.

In this episode, Guy explains the mechanism of Hebrew pronouns which, in turn, will help you sound more natural and casual.

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

Lama ze magi’a lanu? – Why do we deserve it? – למה זה מגיע לנו?

Ze magi’a le-mishehu/lo – Serves him right – זה מגיע למישהו/לו

Magi’a le-eli – Eli deserves it – מגיע לאלי

Lo yafe, lama ata omer she-magi’a lo – It’s not nice to say these things, why do you say he deserves it – לא יפה, למה אתה אומר שמגיע לו

Lama ze magi’a li – Why do I deserve it – למה זה מגיע לי

Lo higi’a la – She didn’t deserve it – לא הגיע לה

Shanim she-lo shamati shum davar mimena – For years I haven’t heard a thing from her – שנים לא שמעתי שום דבר ממנה

Lo shamati me-Racheli klum – I haven’t heard anything from Racheli – לא שמעתי מרחלי כלום

Gam ani lo shamati klum mimena – I, too, haven’t heard anything from her – גם אני לא שמעתי כלום ממנה

Lishmo’a mashehu mi-mishehu – To hear something from someone (To know how they are doing) – לשמוע משהו ממישהו

Eifo od timtsa achat kamoni she-tavin otcha – Where else can you find someone like me who would understand you – איפה עוד תמצא אחת כמוני שתבין אותך

Eifo od emtsa echad kamocha she-mevin oti – Where else could I find someone like you who understands me – איפה עוד אמצא אחד כמוך שמבין אותי

Kmo Benny – Like Benny – כמו בני

Kamohu – Like him – כמוהו (formal: Kmoto)

Kamoni, kamocha, kamoch, kamohu, kamoha, kamonu, kamochem, kamohem – Like me, you, etc. – כמוני, כמוך, כמוך, כמוהו, כמוה, כמונו, כמוכם, כמוהם

“Kamoni – kamocha” – I am like you – כמוני – כמוך

Anachnu sofrim tsiporim ki anachnu kol ha-zman rotsim levadé she-(ha)tsiporim nish’arot itanu – We count birds, because we want to make sure all the time, that the birds stay with us – אנחנו סופרים ציפורים כי אנחנו כל הזמן רוצים לוודא ש(ה)ציפורים נשארות איתנו

Im (with) + anachnu (us) = Itanu – עם + אנחנו = איתנו

Ani margisha she-li pi million yoter kashe me-hem – I feel that for me, it’s million times more difficult than it is for them – אני מרגישה שלי פי מיליון יותר קשה מהם

Yoter kashe li mi-le-mishehu acher – It’s harder for me than it is for someone else – יותר קשה לי מלמישהו אחר

Pi shtayim – Twice as much – פי שתיים

Pi million – A million times – פי מיליון

Ani lo rotsa she-yihyu kalim klapai – I don’t want them to make it easier for me – אני לא רוצה שיהיו קלים כלפיי

Playlist and Clips:

Daniel Barzilai – Lama Ze Magi’a Lanu (lyrics)

Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan

Liran Danino – Achat Kamoni (lyrics)

Hen nish’arot itanu – They stay with us (bird counting in Israel)

Li pi million yoter kashé me-hem

Jun 02 2020

10mins

Play

#296 Practice Those Exercises

Podcast cover
Read more

In Hebrew, תרגיל means an exercise. This episode includes many תרגילים, of all kinds. Guy also explains the difference between לְ and לַ.

And as a bonus: a song in Ladino, the language of the Spanish Jews.

Send Guy your audio message guy@tlv1.fm

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Targil – Exercise – תרגיל

Targilei neshima – Breathing exercises – תרגילי נשימה 

Targilei kol – Voice exercises – תרגילי קול

Hayom anachnu na’ase kama targilim bi-myuchad la-davar ha-ze – Today we’ll do a few exercises, especially for this thing – היום אנחנו נעשה כמה תרגילים, במיוחד לדבר הזה

Ze targil tov le-chizuk ha-beten – This is a good exercise to strengthen the stomach – זה תרגיל טוב לחיזוק הבטן

“Tsarich laasot gam kama targilei squatim ve-mishkolot” – You also need to do a few squat and weight lifting exercises – צריך לעשות גם כמה תרגילי סקוואטים ומשקולות

Lo chayavim la-targil ha-ze mishkolot bichlal – One doesn’t need weights for this exercise at all – לא חייבים לתרגיל הזה משקולות

Ha-yeled ha-katan – The small kid – הילד הקטן

Lé – to/for a – ל

La – to/for the – ל

Bé – in a – ב

Ba – in the – ב

Asa le-mishehu targil – He tricked someone – עשה למישהו תרגיל

Hu asa li ma-ze targil, hi asta li ma-ze targil, hem asu li ma-ze targil – He/She/They pulled a trick on me – הוא עשה לי מה-זה תרגיל, היא עשתה לי מה-זה תרגיל, הם עשו לי מה-זה תרגיל

Targil meluchlach/masri’ach – Dirty trick – תרגיל מלוכלך/מסריח

Hem metargelim – They exercise – הם מתרגלים

Hem metargelim hilutz – They are practicing a rescue – הם מתרגלים חילוץ

Tirgul – Exercise (noun) – תרגול

Letargel – To exercise, to practice – לתרגל

Ata kvar meturgal – You know the drill – אתה כבר מתורגל

Ani lo meturgal be-dvarim ka-ele – I am not used to these things – אני לא מתורגל בדברים כאלה

Playlist and Clips:

Kenan (in ladino)

Targilei neshima

Targilei beten – Stomach exercises

Metargelim

Bnaya Berrebi – Achrei She-yigamer

Yehoram Gaon – Avre Tu Puerta Cerrada

May 26 2020

11mins

Play

#295 Getting Personal with Hebrew’s Impersonal

Podcast cover
Read more

‘Eich omrim be-ivrit?’ means ‘how do you say in Hebrew?’. Today Guy explains the impersonal in Hebrew. What linguistic tools do we have to say generic things about everybody and anyone?

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

Guf stami – The Impersonal (gramm.) – גוף סתמי

Matchilim me-chadash – Starting anew – מתחילים מחדש

Lo ichpat li – I don’t care – לא אכפת לי

Ma omrim alai – What they say about me – מה אומרים עליי

Eich omrim “wi-fi” be-ivrit? – How do you say ‘wi-fi’ in Hebrew? – ?איך אומרים ויי-פיי בעברית

Yesh Dvarim she-lo osim – There are things you shouldn’t do – יש דברים שלא עושים

Lo ochlim lifnei she-shotfim yadayim – You don’t eat before washing your hands – לא אוכלים לפני ששוטפים ידיים

Lo no’alim sandalim al ha-garbayim – You don’t wear sandals on your socks – לא נועלים סנדלים על הגרביים

Nish’arim ba-bayit, nish’arim ba-chayim – Staying at home, staying alive – נשארים בבית, נשארים בחיים

Lo me’archim, lo mit’archim – You are not to host others, you are not to be hosted by others – לא מארחים, לא מתארחים

Lo yot’sim le-picnicim – You shouldn’t go out on a picnic – לא יוצאים לפיקניקים

Playlist and Clips:

Omanei Israel – Matchilim Me-chadash

Noa Kirel – Medabrim (lyrics)

Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics)

Ha-tikva 6 – Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics)

Omer Adam – Yesh Dvarim She-lo Osim (lyrics)

Misrad Ha-bri’ut – Nish’arim ba-bayit, staying at home

Ruben’s accent course – https://tlv1.fm/happy6

Ep. 161 – Omrim

May 19 2020

10mins

Play

#294 A Gazillion Stuffed Eggplants

Podcast cover
Read more

This is the second episode on the Hebrew word מלא (malé), meaning full. Derived from מלא is the slang word מלאנתלפים (malantalafim). What does it mean and how do we say “a stuffed eggplant”?

Guy gives a full explanation.

Listen to the All-Hebrew Version of This Episode

New Words and Expressions:

“Shesh-esré mal’u la-na’ar” – The boy has reached the age of 16 – שש עשרה מלאו לנער

Mal’u + le-mishehu + age 

Mal’u lo shloshim – He turned 30 – מלאו לו 30

Mal’u li arba’im – I turned 40 – מלאו לי 40

Mal’u la shesh – She turned six – מלאו לה שש

Hu ben 40 – He is 40 – הוא בן 40

Hu chogeg 40 – He is celebrating 40 – הוא חוגג 40

Hu higi’a le-gil 40 – He reached the age of 40 – הוא הגיע לגיל 40

20 shana mal’u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden – 20 years since the signing of the peace treaty between Israel and Jordan – 20 שנה מלאו לחתימה על הסכם השלום עם ירדן

Memalé makom – Substitute, stand-in – ממלא מקום

Lemalé – To fill – למלא

Makom – place – מקום

Lemalé tofes – To fill out a form – למלא טופס

Temalé et ha-tofes – Fill out the form (m.) – תמלא את הטופס

Temal’i et ha-tofes – Fill out the form (f.) – תמלאי את הטופס

Tsarich lemalé et ha-tofes – You need to fill out the form – צריך למלא את הטופס

Madrich le-milui tofes – Manual for filling out a form – מדריך למילוי טופס

Bitu’ach leumi – Israel’s national social security – ביטוח לאומי

Miluy – Filling – מילוי

“Be-zman she-ha-batsek mitkarer” – While the dough is chilling – בזמן שהבצק מתקרר

Ani osé et ha-miluy – I am making the filling – אני עושה את המילוי

Hatsil memula – Filled eggplant – חציל ממולא

Hatsil memula be-basar – Eggplant stuffed with meat – חציל ממולא בבשר

Hatsilim memula’im – Stuffed eggplants – חצילים ממולאים

Memula’im – Stuffed vegetables – ממולאים

Galbi malan – My heart is full (Ar.) – גלבי מלאן – قلبي ملان

Malan (Ar.) – Full – מלאן – ملان

Malantalafim – Gazillion – מלאנתלפים

Malan (lots) + ta + alafim (thousands)

Shvatalafim 7000 – Seven thousand – שבעת אלפים

Shmonatalafim 8000 – Eight thousand – שמונת אלפים

Tik 1000 (Tik elef) – Case no. 1000 – תיק אלף

Sherut milu’im – Reserve service – שירות מילואים

Hayal miluim / milu’imnik – Reservist – חייל מילואים, מילואמניק

Avoda be-misra mele’a – Full time job – עבודה במשרה מלאה

Mishehu she-malé me-atsmo – Someone who is full of himself – מישהו שמלא מעצמו

Mele’ah me’atsma – Full of herself – מלאה מעצמה

Playlist and Clips:

Gabi Shushan – 16 Mal’u La-na’ar (lyrics)

20 shana mal’u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden

Milui tofes

Miluy – Filling (food)

Hatsil memula – Filled eggplant

Galbi Malan (Ar.) – My Heart is full –  قلبي ملان

Malantalafim – Gazillion

Sherut milu’im – Reserve service

Ariel Horovitz – Sigal Nahmias (lyrics)

Tik 1000 (Tik elef) wikipedia

https://en.wikipedia.org/wiki/Investigations_involving_Benjamin_Netanyahu#Case_1000

May 12 2020

11mins

Play

#293 Sorry, We’re Fully Booked

Podcast cover
Read more

In Hebrew, מלא (malé) means full, just like how we feel after eating too many french fries. So what does the phrase מודה בפה מלא, literally, I admit with a full mouth, mean?

On this episode, Guy explains the root מ.ל.א

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Malé, mele’ah – Full – מלא, מלאה

“Ani zocher be-leilot shel yare’ach malé” – I remember, on full moon nights – אני זוכר בלילות של ירח מלא

“Ani makpida lehagid she-ani shmena, ani lo mele’a, o mele’a ba-mekomot ha-nechonim” – I insist on saying that I am fat, I am not chubby, or full in the right places.” – אני מקפידה להגיד שאני שמנה, אני לא מלאה במקומות הנכונים

Bachur malé – Chubby guy – בחור מלא

Bachura mele’ah – Chubby girl – בחורה מלאה

“Banot pashut hayu yoter mele’ot” – Girls simply used to be curvier – בנות פשוט היו יותר מלאות

“Ve-ze nechshav la-yofi ha-ultimativi” – And it was considered the ultimate beauty – וזה נחשב ליופי האולטימטיבי

Mele’im ad efes makom – Filled to capacity – מלאים עד אפס מקום

Ha-ganim ha-leumiyim mele’im ad efes makom – The national parks are filled to capacity – הגנים הלאומיים מלאים עד אפס מקום

Tfusa mele’a – Full occupancy – תפוסה מלאה

Modé be-fe malé – I fully admit – מודה בפה מלא

Ledaber be/im pe malé – To speak with your mouth full – לדבר ב/עם פה מלא

Asita malé ta’uyot – You made lots of mistakes – עשית מלא טעויות

Hayu sham malé anashim – There were lots of people there – היו שם מלא אנשים

Ani save’a/sve’ah – I am full (food) – אני שבע/שבעה

Ani malé/mele’ah – I am full (food, coll.) – אני מלא/מלאה

“Slicha, ani ma-ze malé/mele’ah, lo mesugal/mesugelet” – Sorry, I am so full, I just can’t – סליחה, אני מה זה מלא/מלאה, לא מסוגל/ת

“Yashavnu ve-achalnu, hitmaléti chips” – We sat and ate, I filled myself with chips – ישבנו ואכלנו התמלאתי צ’יפס

“Al titmal’u, tash’iru makom la-ochel” – Don’t get too full, leave some room for the food – אל תתמלאו, תשאירו מקום לאוכל

“Al titmal’u yoter midai, yesh harbe ochel” – Don’t get too full, there’s a lot of food – אל תתמלאו יותר מדיי, יש הרבה אוכל

“Yow, ma-ze hitmaleti” – Wow, I am so full – יואו, מה זה התמלאתי

Ha-otobus hitmalé – The bus became full – האוטובוס התמלא

Otobus Ha-shabat – The shabbat bus – אוטובוס השבת

Playlist and Clips:

Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (lyrics)

Ani lo mele’ah – KAN TV

Mele’im ad efes makom – Filled to capacity

Ishai Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics)

Sarit Avitan – Lo Mat’imim (Lyrics on youtube)

Shalom Hanoch – Tiyul Le-Yafo (lyrics)

Otobus ha-shabat – KAN TV

May 05 2020

10mins

Play

#292 Have Any Plans for the Weekend?

Podcast cover
Read more

What are your plans for the weekend? What are your plans for next year? Planning anything? Was this planned? Hey, any plans?

On this episode, Guy explains the Hebrew root ת.כ.נ and how to say that something was unplanned.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח

Tochnit – Program, plan – תוכנית

“Ha-sha’a shmone, ein li tochniyot” – It’s eight o’clock, I don’t have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניות

Ma ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות

“Tiyul, avoda, limudim” – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודים

Tochnit radio – Radio show – תוכנית רדיו

Tochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיה

Tochniyot metsi’ut – Reality show – תוכנית מציאות

“Lama at mit’akeshet letachnen li ta-chayim” – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת’חיים

Letachnen – To plan – לתכנן

Tichnun – Planning, designing – תכנון

Ma ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבת

Ma ha-tichnunim la-shana ha-ba’a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאה

Metuchnan – Planned – מתוכנן

Ha-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן

“Mikriyut mevorechet” – Blessed coincidence – מקריות מבורכת

She’ela ishit – Personal question – שאלה אישית

Ma metuchnan le-shabbat – What’s planned for Saturday – מה מתוכנן לשבת

Tochna – Software – תוכנה

Handasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנה

Tochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זום

Lama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנות

To program – Letachnet – לתכנת

Metachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתן

Tochen – Content – תוכן

Tochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן העניינים

Tchuna – Feature, attribute – תכונה

Playlist and Clips:

Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics)

Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word)

Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics)

Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30)

Tochna – Software

Tochnat Zoom – Tutorial

Letachnet, tichnut

Max Malkiel – Recipes 

Apr 21 2020

12mins

Play

#291 Market Forces and Super Powers

Podcast cover
Read more

The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like “super powers,” “evil forces” and “gravity.”

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח

Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח

Ein li koach – I don’t have the energy – אין לי כוח

Ein li koach elav/eleha – I don’t have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה

Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה?

Ein li koach le-mischakim – I don’t have the energy for games – אין לי כוח למשחקים

Mis’chakim shel koach / mis’chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח

Hetsi ko’ach – “Half power”, disappointing – חצי כוח

Koach elyon – Force majeure – כוח עליון

Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח

Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח

Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה

Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח

Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח

Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא

Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה

Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו

Ze lo kochot – It’s an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות

Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי

Kochot-Al – Super powers – כוחות-על

Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני

Kochanut – Aggressiveness – כוחנות

Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם

Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק

Be-kochot mechudashim – “In regained forces”, revitalized, recharched – בכוחות מחודשים

Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים

Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע

Playlist and Clips:

Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics)

Idan Raichel’s Project – Yesh Bi Od Ko’ach (lyrics)

Margalit Tsan’ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics)

Rita – Bo’ (lyrics)

Shkoyach – Shtisel

Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics)

Yipuy koach – Power of Attorney

Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics)

Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics)

Itay Levy – Ba-sha’ot Ha-metot (lyrics)

Kochot-Al – Super powers

Act kochani – An aggressive act

Apr 14 2020

13mins

Play

#290 An Infectious Laugh and Sticky Rice

Podcast cover
Read more

How do we say the words contagious and infect in Hebrew, and how are they related to the Hebrew word for glue?

Bonus: We’ll learn how to say sticky rice!

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Devek - Glue - דבק

Hu nidbak be-Corona - He was infected with Corona - הוא נדבק בקורונה

Yesh sham nidbakim - There are infected people there - יש שם נדבקים

Ha-im nitan lehidabek me-havilot she-magi’ot mi-sin? - Could we get infected from packages that arrive from China? - ?האם ניתן להידבק מחבילות שמגיעות מסין

Lehidabek be-Corona me-havilot - To get Corona from packages - להידבק בקורונה מחבילות

Lehidabek be-X mi-Y - To get X from Y - להידבק במשהו ממישהו

Tizaher/tizahari lo lehidabek - Be careful as to not get infected - תיזהר/תיזהרי לא להידבק

Ani lo rotse/rotsa lehidabek - I don’t want to be infected - אני לא רוצה להידבק

Lehibadek - To be tested - להיבדק

Hadbaka - Contagion - הדבקה

Hayu mikrim shel hadbakot - There were cases of contagion - היו מקרים של הדבקות

Otsrim et sharsheret ha-hadbaka - Putting an end to the chain of contagion - עוצרים את שרשרת ההדבקה

Mikrei hadbaka - Infection cases - מקרי הדבקה

Lehadbik mishehu be-Corona - To infect someone with Corona - להדביק מישהו בקורונה

Ba’alei hayim yecholim lehadbik otanu be-Corona? - Could pets infect us with Corona? - בעלי חיים יכולים להדביק אותנו בקורונה

“Im ha-devek she-shamarti li ba-megera” - With the glue I kept in my drawer - עם הדבק ששמרתי לי במגירה

“Et kol ha-halakim sheli hidbakti hazara” - I glued together all my (broken) pieces - את כל החלקים שלי הדבקתי חזרה

Ha’atek hadbek - Copy and paste - העתק הדבק

Hedbek - Collage - הדבק

Nasa’im - Carriers (virus) - נשאים

Ani nose - I carry - אני נושא

Laset - To carry - לשאת

Davik - sticky - דביק

Orez davik - Sticky rice - אורז דביק

Madbeka - Sticker - מדבקה

Lihyot davuk le-mishehu - To be stuck to someone’s back - להיות דבוק למישהו

Dai lehidabek elai - Stop sticking to my back - די להידבק אליי

Hu nidbak elai - He’s sticking to me - הוא נדבק אליי

Ze ts’hok midabek - Infectious laugh - צחוק מידבק

Machala midabeket (Coll. medabeket) - Contagious disease - מחלה מידבקת

Playlist and Clips:

SWH on Spotify

Nidbak be-Corona - KAN TV

Lehidabek be-X mi-Y - To get infected with X from Y

Hadbaka - KAN TV

Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain

Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Arabic)

Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Russian)

Mi yachol lehadbik et mi?

Jane Bordeau - Kviyot (lyrics)

Nasa, nasa’im - Carrier

Ts’hok midabek

Apr 07 2020

11mins

Play

#289 Check Your Temperature!

Podcast cover
Read more

The מדחום (thermometer) could be our best friend or worst nightmare. For some, it determines whether they can go out or must stay quarantined.

So on this episode Guy covers the Hebrew words and phrases you need to know about למדוד חום, to take one's temperature, and other useful idioms during these crazy days of Corona. Stay safe!

Listen to The Promised Podcast

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Madchom - Thermometer - מדחום

“Anachnu omrim le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom…” - We tell all the people who have a fever... - אנחנו אומרים לכל האנשים שיש להם חום

Yesh/Ein li chom - I have a fever/I have no fever - יש / אין לי חום

“Kshe-at modedet kama ani noten” - When you measure how much I give - כשאת מודדת כמה אני נותן

Limdod chom - To check the temperature - למדוד חום

Medidat chom - Temperature check - מדידת חום

Ta medida - Fitting room - תא מדידה

Medidat chom / Bdikat chom - Checking the temperature - מדידת חום / בדיקת חום

Bo ani emdod lecha chom, Boi ani emdod lach chom - Let me check your temperature - בוא/י אני אמדוד לך חום

Yesh lecha/lach chom? - Do you have a fever? - ?יש לך חום

Madadta/madadet chom? - Did you take your temperature? - ?מדדת חום

Yesh li chom namuch/gavoha - I have a low/high fever - יש לי חום נמוך/גבוה

“Ha-yeled ben shloshim, yesh lo chom gavoha” - “The kid who is 30 year old, he’s got a high fever” - הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה

Madad Dow Jones - The Dow Jones index - מדד דאו-ג’ונס

Madad yuli - The month of July index - מדד יולי

Efshar limdod? - Could I try it on? - ?אפשר למדוד

Madadti (madati) et ze - I tried it on - מדדתי את זה

Madadt (madadet) et ze - You (f.) tried it on - מדדת את זה

Eich modedim hatslacha shel ha-shivuk? How do you measure the success of the marketing? - איך מודדים הצלחה של השיווק

Bi-drom tsarfat nimdedu 40 ma’alot - In the south of France, 40 degrees were measured - בדרום צרפת נמדדו 40 מעלות

Playlist and Clips:

Le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom - KAN TV

Yirmi Kaplan - Modedet (lyrics)

Ehud Banai - Mahari Na (lyrics)

Madad - Index

Eich modedim hatslacha

Nimdedu 40 ma’alot

Streetwise Hebrew Ep. #177

Streetwise Hebrew Ep. #65

Mar 31 2020

11mins

Play

#288 If We're Quarantined, Then Let's Do It in Style

Podcast cover
Read more

The Hebrew word בידוד, quarantine, will likely be the word of the year. So it's appropriate that Guy discusses its root, ב.ד.ד, and covers some of the Hebrew words derived from it, like isolation, insulation and solitude.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ani be-bidud ba-bayit - I am in quarantine at home in Shanghai - אני בבידוד בבית

Hesger - Quarantine - הסגר

“Ne’elatsim lehikanes le-bidud” - We have to get into quarantine - נאלצים להיכנס לבידוד

“Ve-im kvar bidud, az she-yihye be-style” - If it’s already quarantine, it should be with style - ואם כבר בידוד, אז שיהיה בסטייל

“Anachnu mevudadim me-ha-olam” - We’re isolated from the world - אנחנו מבודדים מהעולם

“Aval yesh lanu et ha-teva shelanu” - But we have our piece of nature - אבל יש לנו את הטבע שלנו

“Mevudadim” - People who are in quarantine - מבודדים

Bayit mevudad - Isolated house - בית מבודד

Levoded - To isolate - לבודד

Bidud - Isolation, quarantine, insulation - בידוד

Hu/hi be-bidud - He/she is in quarantine - הוא/היא בבידוד

Anachnu nichnasim le-bidud - We’re getting into quarantine - אנחנו נכנסים לבידוד

“Bidud hamisha kochavim” - Five star quarantine - בידוד חמישה כוכבים

“Ein psharot ba-bidud, ze hayav lihyot barur” - There is no compromise in quarantine, it has to be clear - אין פשרות בבידוד, זה חייב להיות ברור

Badad (flowery) - Alone - בדד

“Levad, al ha-gag, shabatot ve-hagim” - Alone, on the rooftop, on weekends and holidays - לבד, על הגג, שבתות וחגים

“Mi-bdidut ha-anashim hofchim kashim” - Because of loneliness people become difficult - מבדידות האנשים הופכים קשים

Mishehu margish boded - Someone feels lonely - מישהו מרגיש בודד

Hayal boded - Lone soldier - חייל בודד

Ee boded - Desert island - אי בודד

Gerev boded(a) - Lonely sock - גרב בודד/ה

Boded - Alone, single - בודד

“Hayo haya panas boded” - once upon a time there was a single streetlight - היה היה פנס בודד

Kartis boded - Single ticket - כרטיס בודד

Notru kartisim bodedim - There are only a few tickets left - נותרו כרטיסים בודדים

Lehitboded - To isolate oneself - להתבודד

Hitbodedut - Seclusion - התבודדות

Playlist and Clips:

Lehikanes le-bidud - KAN TV

Ein psharot ba-bidud

Zohar Argov - Badad (lyrics)

Yehudit Ravits - Shabatot Ve-hagim (lyrics)

Ktsat Acheret - Shir Bein Arbayim (lyrics)

Hayalim bodedim

Gerev bodeda

Ha-tarnegolim - Panas Boded (lyrics)

Mar 24 2020

12mins

Play

#287 Come On, “Flow” With Me Here

Podcast cover
Read more

What does it mean when an Israeli says, זרום איתי (zrom iti), flow with me? And what is זרם הגולף? Guy goes with the flow and explains it all.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Lizrom - To flow - לזרום

“Hashmal Zorem Be-chapot yadeicha” - Electricity flows in your hands - חשמל זורם בכפות ידיך

“Taamin she-hayim zormim” - Just believe that life goes on - תאמין שהחיים זורמים

Mayim zormim - Running water - מים זורמים

Mayim omdim -Stagnant water - מים עומדים

Lenahel sicha zoremet - To have a flowing conversation - לנהל שיחה זורמת

Ani rotsa she-toridu et ha-filterim, ve-kacha ha-sichot shelachem yihyu harbe yoter zormot ve-me’anyenot - I’d like you to take off the filters, and in this way your conversations will be more flowing and interesting - אני רוצה שתורידו את הפילטרים וככה השיחות שלכם יהיו הרבה יותר זורמות ומעניינות

Ani zorem - I am flexible, I “flow” - אני זורם

Nu, zrom iti - Come on, work with me here - נו, זרום איתי

Zirmi > Zremi - Flow (Imp. F.) - זרמי

Zirmu > Zremu - Flow (Imp. Pl.) - זרמו

Lizrom im mishehu - To agree to courting - לזרום עם מישהו

“Bachura zoremet” - A girl who goes with anyone (derog.) - בחורה זורמת

Mishehu hifsik et ha-zerem ba-snif ha-merkazi - Someone stopped the current in the main branch - מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי

Zerem hashmali - Electric current - זרם חשמלי

Zramim - Currents, streams - זרמים

Zerem yam - Ocean current - זרם ים

Zerem ha-golf - Gulf Stream - זרם הגולף

Zrima yafa be-kol ha-nechalim - Nice water-flow in all the rivers - זרימה יפה בכל הנחלים

Machsom Ktiva - Writer’s block - מחסום כתיבה

Zrima ba-ktiva - Flow in the writing - זרימה בכתיבה

Lehazrim - “To cause flowing” / To transfer large quantities of liquid or info - להזרים

Hazramat ha-gaz le-yarden - The transfer of the (natural) gas le-yarden - הזרמת הגז לירדן

Huzram - Was made to flow - הוזרם

Playlist and Clips:

Ruti Navon - Hashmal Zorem Be-chapot Yadeicha (lyrics)

Sarit Hadad - Zormim (lyrics)

Mayim Zormim - Kan Hadashot

Sicha Zoremet - tips

Tamouz - Panas Ha-rchov (lyrics)

Zerem Ha-Golf

Zrima ba-nechalim - Kan Hadashot

Hazramat Gaz - Ynet

Mar 10 2020

11mins

Play

#286 Hamburgers & Configuration: Foreign Words in Hebrew

Podcast cover
Read more

What’s לקנפג (lecanfeg) in Hebrew? What’s לסמס (lesames)? And what do we Israelis mean when we ask you to give us your ‘mail’?

Guy explains what happens to foreign words when they start feeling comfortable in their new Israeli home.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Homo’im - Gays - הומואים

Ha-homo’im ve-ha-lesbiot tsa’adu ha-yom be-tel aviv’ - The gays and lesbians marched today in Tel Aviv - ההומואים והלסביות צעדו היום בתל אביב

Hamburger, Hamburgerim - Hamburger, hamburgers - המבורגר, המבורגרים

Radiatorim - Radiators - רדיאטורים

Snob, Snobit, Snobim, Snobiyot - Snob - סנוב, סנובית, סנובים, סנוביות

Mail, mailim - E-mail, e-mails (also: E-mail address) - מייל, מיילים

“Im mishehu mishtalet lanu al ha-mail” - “If someone takes over our email” - אם מישהו משתלט לנו על המייל

“Hu yachol lehishtalet lanu al ha-hayim dei be-kalut” - “He can take control of our life quite easily” - הוא יכול להשתלט לנו על החיים די בקלות

Kuger, kugeriyot - Cougar, cougars - קוגר, קוגריות

Milfiyot - MILFs - מילפיות

Lecanfeg - To configure - לקנפג

Cinfug - Configuration - קנפוג

Leshadreg - To upgrade - לשדרג

״Wats’ep li ve-ered״ - Whatsapp me and I’ll come down - ווטסאפ לי וארד

Pableki - Make it public (F.)! - פבלקי

Sames li hoda’a - Send me a message - סמס לי הודעה

Lesames - To send a message on the cellular phone - לסמס

Simasti/Ani mesames lecha et ha-mispar - I sent/ I am sending you the number on sms. - סימסתי/אני מסמס לך את המספר

Histamasnu - We sent each other messages - הסתמסנו

Histamasnu kol ha-laila - We corresponded via messages all night - הסתמסנו כל הלילה

Shivuk, Marketing - Marketing - שיווק, מרקטינג

Playlist and Clips:

Paul Taylor - Stand up, Franglais

Homo’im

Mail, mailim

Kugeriyot ve-milfiyot

Eich lecanfeg router?

Erez Lev - Haim Be-toch Masach (lyrics)

Histamasnu

Ha-tikva 6 - Ha-ivrit Ha-chadasha

Mar 03 2020

11mins

Play

#285 Dead Tired or Just a Bit Crazy?

Podcast cover
Read more

Slang usage of the word קרוע (ka’rua), literally meaning ‘torn’, is fascinating because when someone says it about themselves, it means one thing, and when the same is said about them behind their back, it means something completely different.

Guy explains.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Kara - He tore - קרע

Kara - He read - קרא

“Bachur ehad kara et sharvuli” - One guy tore my sleeve - בחור אחד קרע את שרוולי

U-me-az ha-sharvul sheli karu’a - And since then, my sleeve is torn - ומאז השרוול שלי קרוע

Meitar karu’a - A torn string - מיתר קרוע

Hu ma-ze karu’a - He’s a bit crazy - הוא מה-זה קרוע

Ani karu’a me-ayefut - I am dead tired - אני קרוע מעייפות

Ha-lev sheli nikra le-shnayim - My heart is/was torn in two - הלב שלי נקרע לשניים

Lehikara - To be torn - להיקרע

Rak she-lo yikara - I just hope it won’t tear - רק שלא ייקרע

Ze yikara ba-sof - It will tear at the end - זה ייקרע בסוף

Mashehu kore’a - Something funny - משהו קורע

Kore’a mi-ts’hok - Hilarious - קורע מצחוק

Eize kore’a haya - It was so funny - איזה קורע היה

Hu ma ze kore’a - He is hilarious - הוא מה-זה קורע

Nikrati mi-ts’hok - Laughed my head off - נקרע מצחוק

Likro’a le-mishehu et ha-tsura - To beat someone up badly - לקרוע למישהו את הצורה

Kar’u lo et ha-tsura - They beat him up real bad - קרעו לו את הצורה.

Ma-ze kar’u oti ba-amlot - They really overcharged me with horrible fees - מה-זה קרעו אותי בעמלות

Likro’a et ha-ir - To go bar hopping - לקרוע את העיר

Kol ha-shavu’a karati ta’tachat - All week I worked my butt off - כל השבוע קרעתי ת׳תחת

Likro’a et ha-tachat - To work hard - לקרוע ת׳תחת

Likro’a le-mishehu et ha-tachat - To make someone work really hard - לקרוע למישהו ת׳תחת

Kera, kra’im - A tear, tears - קרע, קרעים

Ha-kera ba-hevra ha-israelit - The rift within Israeli society - הקרע בחברה הישראלית

Salat im kir’ei pasta - Salad with torn pieces of pasta - סלט עם קרעי פסטה

Pasta im kir’ey dag barramundi be-rotev bechamel - Pasta with pieces of Barramundi fish in bechamel sauce - פסטה עם קרעי דג ברמונדי ברוטב בשמל

Gnocchi be-rotev agvaniyot beiti - Gnocchi in a homemade tomato sauce - ניוקי ברוטב עגבניות ביתי

Im kire’i mozzarella she-gam ha-yeladim yohavu - With tears of mozzarella that the kids will love, too - עם קרעי מוצרלה שגם הילדים יאהבו

Kr’ia - Tearing, ripping - קריעה

Likro’a kri’a - To perform the kri’a - לקרוע קריעה

Kri’at tachat - Tough job - קריעת תחת

Eize kri’a ha-yom ha-ze - What a hard day - איזה קריעה היום הזה

Kri’at yam suf - The parting of the Red Sea - קריעת ים סוף

Playlist and Clips:

Margalit Tsan’ani - Yamma (lyrics)

Daniel Salomon - Meitar Karu’a (lyrics)

Ishay Ribo - Ha-lev Sheli (lyrics)

Shai Sol - Kshe-yavo Ha-zman

Katav hadashot nikra mi-ts’hok (Hadashot 12)

Ha-pusi shel Lucy - Vodka Redbull

Feb 25 2020

13mins

Play

#284 Improve Your Hebrew With These 4 Tools

Podcast cover
Read more

Guy demonstrates how to use 4 valuable online tools he thinks every Hebrew learner should know.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

Tools & Examples:

Morfix

Example: Yishte, he will drink

Reverso

Example: Sirton, film/footage

Somebody posted some old footage of me from the '80s on YouTube - מישהו העלה ליוטיוב סרטון ישן שלי משנות השמונים

Sirton avtacha - Security footage - סרטון אבטחה

Sirton interneti - Internet footage - סרטון אינטרנטי

Sirton ta’amula - Propaganda footage - סרטון תעמולה

Sirtonei hadracha - Training videos - סרטוני הדרכה

Wikipedia in Hebrew

Example: שנת צהריים

שנת צהריים היא נמנום קצר, לרוב לאחר ארוחת צהריים. בחלק מהתרבויות היא חלק בלתי נפרד מסדר היום הקבוע.

שנ״צ

“Ha-comeback shel ha-shnats” - The comeback of the siesta - הקאמבק של השנ״צ

Google in Hebrew

Search “davka tlv1”

Search “intonation tlv1”

Search “accent tlv1”

Playlist and Clips:

Arik Einstein - Don Quixote (lyrics)

Feb 18 2020

9mins

Play

#283 Falafel 101: Your Guide to Ordering Falafel in Hebrew

Podcast cover
Read more

Ordering falafel in Israel may seem simple. But when learning Hebrew, the many different options and the barrage of short and direct questions from the seller could make the whole experience a bit stressful.

On this episode, Guy explains how to keep calm through the mayhem of an Israeli falafel stand at lunch time.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Mana falafel - A portion of falafel (in a pita) - מנה פלאפל

Hatsi mana - Half a portion - חצי מנה

Ten li mana falafel vaksha - Please give me a portion of falafel please - תן לי מנה פלאפל (ב)בקשה

Falafel be-tsalahat - Falafel on a plate - פלאפל בצלחת

Ten li mana falafel lakachat vaksha - Please give me a portion of falafel to go - תן לי מנה פלאפל לקחת (ב)בקשה

Ta’aroz/ta’arzi li vaksha - Please pack it for me - תארוז/תארזי לי (ב)בקשה

La’aroz lecha? - Shall I pack it for you? - ?לארוז לך

Lasim - To put - לשים

Ma lasim lecha/lach? - What shall I put in the pita, for you? - ?מה לשים לך

Ma limro’ach? - What to spread? - ?מה למרוח

T’china - Tahini - טחינה

Kruv adom - Red cabbage - כרוב אדום

Salat - Salad - סלט

Tasim li ktsat - Please put some for me - תשים לי קצת

Hummus - lasim lecha/lach? - Hummus - should I put for you in the pita? - ?חומוס לשים לך

Hummus - lasim? - Hummus, to put? - ?חומוס לשים

Shum, lasim - Garlic, to put? - ?שום לשים

Sim/simi li ktsat petrozilia - Put some parsley for me - שים/שימי לי קצת פטרוזיליה

Lo harbe, zehu - Not much, that’s it - לא הרבה, זהו

Al tasim/tasimi li batsal - Don’t put onions - אל תשים/תשימי לי בצל

Harif? - Spicy? - ?חריף

Kadurei falafel (falafelim) - Falafel balls - כדורי פלאפל

Rak be-zehirut ki ze ta’im me’od - Be careful because this is delicious! - רק בזהירות כי זה טעים מאוד

Salatim - Salads - סלטים

S’hug - A spicy yemenite sauce - סחוג

Salatim? - How about salads - ?סלטים

“be-mehir shel falafel - tisot le-eropa be-hatsi hinam” - For the price of falafel, flights to europe really cheap - במחיר של פלאפל, טיסות לאירופה בחצי חינם

Playlist and Clips:

Lahakat Ayalon - Shir Ha-falafel (lyrics)

Manat ha-falafel ha-tova ba-aretz

Rak be-zehirut ki ze ta’im me’od

Low cost flights be-mechir shel falafel

Nissim Garame - Shir Ha-falafel (lyrics)

Jan 21 2020

9mins

Play

#282 7 Tips That Will Improve Your Spoken Hebrew

Podcast cover
Read more

Many podcast listeners have written to ask, “How can I improve my Hebrew?” Some live in Israel. Others, abroad. But each has their individual linguistic needs on which they need to focus.

So on this episode, Guy provides 7 tips that will help anyone, from those highly proficient to those just getting started, improve their spoken Hebrew.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

Tip #1: Watch KAN TV on youtube

Clip 1

Clip 2

Kan News

Bo’u le’echol Iti (Kan TV)

Tip #2: Listen to songs in Hebrew

Ruchama Raz - Halomot Shmurim (lyrics)

Tip #3: Listen to the international news in your language, then switch to the news in Hebrew

Prince Harry & Meghan Markle (KAN TV)

.היום חגגו שערי הצהובונים, את האש חטפה בעיקר מייגן, מי שנתפסת כמי שהפרידה בין הנסיך למשפחתו

Tip #4: Find Hebrew content and material about something you absolutely love

Met-al-metal Metal Music Podcast

Compost & permaculture

Training dogs

Tip #5: Listen to the Hebrew version of our podcast, Streetwise Hebrew Plus

Linso’a - Hebrew version

Ashkara - Hebrew version

Tip #6: Find someone to chat with on a regular basis, even if by Skype

Tip #7: Try to read JPost's IVRIT

Check out IVRIT, the Jerusalem Post magazine in simple Hebrew

Jan 14 2020

14mins

Play

#281 Surely You Know What I'm Referring To

Podcast cover
Read more

The Hebrew word הרי (harei) is a tiny elusive word used to emphasize the words that follow it. Listen to the examples Guy prepared to help explain this somewhat fancy word.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Ata harei yode’a - You surely know - אתה הרי יודע

Harei lama hem asu et ze - Well, you know why they did it, right? - ?הרי למה הם עשו את זה

Hu harei lo holech limkor et ha-bait - Surely he’s not going to sell the house - הוא הרי לא הולך למכור את הבית

Az zehu she-ken - Actually, he would - אז זהו, שכן

Hu harei rak yeled - He is, after all, only a child - הוא, הרי, רק ילד

Hu harei lo yachol lifgo’a be-zvuv - He wouldn’t hurt a fly - הוא הרי לא יכול לפגוע בזבוב

Hi harei lo yechola lifgo’a be-zvuv - She wouldn’t hurt a fly - היא הרי לא יכולה לפגוע בזבוב

The most famous harei is probably this one:

Harei at mekudeshet li be-taba’at zo - With this ring be thou consecrated unto me as my wife - הרי את מקודשת לי בטבעת זו

Hareini mekabel al atsmi - I hereby take upon myself - הריני מקבל על עצמי

Harei ani hizmanti oto! - You do realize that I was the one who invited him - !הרי אני הזמנתי אותו

Harei lo hivtachti she-ehye kan be-shesh - After all I didn’t promise I’d be here at six - הרי לא הבטחתי שאהיה כאן בשש

Playlist and Clips:

Nurit Galron - Ata Harei Yode’a (lyrics)

Ofer Levy - Eize Min Olam (lyrics)

Shlomi Shabat - Harei At Mekudeshet Li (lyrics)

Ravid Plotnick - Hareni

Jan 07 2020

9mins

Play

#280 It's Chilly Outside

Podcast cover
Read more

It’s winter time for us in the northern hemisphere. It is also the time we start over-using the Hebrew word קר (cold) because, for us Israelis, 14-17 degrees celsius (57-63 degrees fahrenheit) is considered cold.

To get us ready for cooler temperatures, Guy prepared warm-up exercises consisting of words and phrases from the root ק.ר.ר that cover all things chill, cooling and our beloved refrigerators.

Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

New Words and Expressions:

Perek horpi - Wintery episode - פרק חורפי

Kar ba-leilot - It’s cold at night - קר בלילות

Mamshich lihyot kar - It continues to be cold - ממשיך להיות קר

Eize kor ba-huts - How cold it is outside - איזה קור בחוץ

Kach sveder, kar ba-huts - Take a sweater, it’s cold outside - קח סוודר, קר בחוץ

Kor klavim - It’s freezing - קור כלבים

Ha-ru’ach ha-krira - The chilly wind or breeze - הרוח הקרירה

Karir - Chilly - קריר

“Kshe-beineinu karir” - When it’s cold between us - כשבינינו קריר

Krirut - Coldness - קרירות

Kerur - Cooling / refrigeration - קירור

Lishmor be-kerur le’achar ha-pticha - Keep refrigerated after opening - לשמור בקירור לאחר הפתיחה

Technai mekarerim - Fridge technician - טכנאי מקררים

Mekarer - Refrigerator - מקרר

Lekarer - To chill - לקרר

Lechamem - To heat up - לחמם

Efshar lekarer li et ze tipa? - Is it possible to make it a bit colder for me? - ?אפשר לקרר לי את זה טיפה

Efshar lechamem li et ze tipa? - Is it possible to heat it up a bit for me? - ?אפשר לחמם לי את זה טיפה

Mekorar - Chilled / caught a cold - מקורר

Ani mekorar / Ani metsunan - I got a cold - אני מקורר / אני מצונן

Trufot savta neged hitkarerut - Grandma’s remedies against the cold - תרופות סבתא נגד התקררות

Kamim ba-boker, ein hitkarerut - You wake up in the morning, there’s no cold - קמים בבוקר, אין התקררות

Hitkarerut - Drop in temperature - התקררות

Hitchamemut - Heating - התחממות

Playlist and Clips:

Kar ba-leilot

Noy Fadlun - Sveder (lyrics)

Shalom Hanoch - U-kshe-beineinu Karir (lyrics)

Technai mekarerim

Hava Alberstein - Shir Tishrey (lyrics)

Trufot savta neged hitkarerut

Dec 31 2019

10mins

Play

#279 Boys and Girls! It's Story Time

Podcast cover
Read more

The Hebrew word סיפור (sipur) means a story. Though in certain situations סיפור could also mean a matter, a thing, or a mess.

The root ס.פ.ר acts a bit funny in some of its verb formats. No need to worry because on this episode Guy explains it all.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

https://tlv1.fm/happy6

New Words and Expressions:

Ze haya sipur shel horef - It was a winter (love) story - זה היה סיפור של חורף

Sipur ahava - Love story - סיפור אהבה

Haya li sipur ito/ita - I had a (love) story with him/her - היה לי סיפור איתו/איתה

Eize sipur achshav - What a mess - איזה סיפור עכשיו

Festival mesaprei sipurim - Storytelling festival - פסטיבל מספרי סיפורים

Lesaper sipur - To tell a story - לספר סיפור

Saper ma nishma, saper eich haya - Tell me how you’re doing, tell me how it went - ספר מה נשמע, ספר איך היה

Saper, sapri, sapru - Tell (Imp., m., f., pl.) - ספר, ספרי, ספרו

Al tesaper la - Don’t (m.) tell her - אל תספר לה

Al tesapri lo - Don’t (f.) tell him - אל תספרי לו

Al tesapru lahem - Don’t tell them - אל תספרו להם

Ma ata mesaper / ma at mesaperet - What are you telling, what do you have to say, what’s new? - מה אתה מספר/מה את מספרת

Ma hu m’saper? - What’s new with him? - ?מה הוא מספר

Haya li sipur im X - I had a problem with X - היה לי סיפור עם מישהו/משהו

Haya li sipur im hevrat hashmal - I had an issue with the electricity company - היה לי סיפור עם חברת חשמל

Haya li eize sipur ba-avoda - I had some kind of an issue at work - היה לי איזה סיפור בעבודה

Sipurim, sipurim, sipurim - They always got stories… - סיפורים, סיפורים, סיפורים

Ha-sipur supar - The story was told - הסיפור סופר

Mesupar - Told - מסופר

Mesupar she… - It is told that - ...מסופר ש

Mesupar al rabbi X, she… - It is said that rabbi X... - ...מסופר על רבי איקס ש

Lo ye’uman ki yesupar - It’s unbelievable - לא יאומן כי יסופר

Tisporet - Haircut - תספורת

Ani tsarich/tsricha lehistaper - I need to get a haircut - אני צריך/צריכה להסתפר

Histaparta? Histapart? - Did you get a haircut? - ?הסתפרת

Lispor - To count - לספור

Sfira - Counting - ספירה

Nispar - It was counted - נספר

Playlist and Clips:

Nataly Peretz - Ata Lo Amin

Miki Gavrielov & Smadar Vimzer (lyrics)

Festival mesaprei sipurim

Yossi Alfi

Arik Einstein - Kama Tov She-bata Ha-baita (lyrics)

Mesupar al...

Shmulik Kraus - Sapri Li (lyrics)

Dec 17 2019

11mins

Play

#278 Sick? Get Well Soon!

Podcast cover
Read more

Hebrew provides plenty of ways to wish someone well, and they all depend on the severity of the illness. So what should we say to someone with a cold? How about the flu? Pneumonia?

This winter, Guy provides a linguistic toolkit for all you well-wishers to use in almost any circumstance.

Listen to the All-Hebrew Version of this Episode

https://tlv1.fm/happy6

Bassa ep. 108

Tihye Bari ep. 3

Polish Mother ep. 4

New Words and Expressions:

Hachlaka al ha-kerach - Ice skating - החלקה על הקרח

Paam rishona ba-chayim - For the first time in my life - פעם ראשונה בחיים

Tihye bari / tihyi bri’a - May you be healthy - תהיה בריא / תהיי בריאה

“Refu’a shlema” -Full recovery - רפואה שלמה

Hachlama mehira - Speedy recovery - החלמה מהירה

Lehachlim - To recover - להחלים

Nu, hichlamta? Hivreta? - So, did you recover? (m.) - נו, החלמת? הבראת?

Hichlamt, hivret - Did you recover? (f.) - החלמת? הבראת?

Ani machlim karega - I recover these days - אני מחלים כרגע

Hu machlim mi-shapa’at - He’s recovering from the flu - הוא מחלים משפעת

Zo hachlama aruka - It’s a long recovery - זו החלמה מהירה

Targish / Targishi / Targishu tov - Feel well (imp.) - תרגיש/תרגישי/תרגישו טוב

Wai, targish tov, yo’w - Oh no, be well, wow - וואי, תרגיש טוב, יואו

She-ya’avor maher - May it pass quickly - שיעבור מהר

She-ya’avor maher, ma ani agid lecha - May it pass quickly, what can I tell you - שיעבור מהר, מה אני אגיד לך

Shmor al atsmecha / Tishmeri al atsmech / Tishmeru al atsmechem - Take good care of yourself/yourselves - שמור על עצמך / תשמרי על עצמך / תשמרו על עצמכם

“Rak bri’ut” - Wishing you nothing but health - רק בריאות!

Ha-ikar ha-bri’ut - The most important thing is health - העיקר הבריאות

Playlist and Clips:

Yaakov Shwekey & Baruch Levin - Refu’ah

Hachlama Mehira

Arik Einstein & Shalom Hanoch - Shmor Al Atsmecha (lyrics)

Harel Skaat & Yehuda Poliker - Gibor (lyrics)

Dec 10 2019

10mins

Play

iTunes Ratings

530 Ratings
Average Ratings
513
7
4
2
4

Best Hebrew Language Podcast There Is

By Elter Feter - Nov 21 2019
Read more
Well organized, focused, with a touch of humor and plenty of eclectic musical accompaniment.

Tuesdays are the best days

By אבי זהבי - Oct 15 2019
Read more
Because that’s when you get your weekly dose of Streerwise! Best an most fun way to learn Hebrew!